חלומות גדולים

פרק 25- ילדה בת 3

***בר***
התיישבתי על הדשא של בית הספר יחד עם קורל וגל, שלושתינו באותה הקבצה באנגלית והתבטל השיעור על הבוקר.

״אז,איך היה הבוחן?״ גל שואלת אותי לגבי הבוחן שהיה לי הבוקר במתמטיקה.
״כבר החזירו לנו תשובה, קיבלתי 96״ אמרתי בחיוך.
עם כמה שאני לא רוצה להודות בזה, סביר להניח שבלי איתן הייתי מקבלת נכשל.

״אז הלימוד עם איתן השתלם אה?״ היא שואלת וקורצת אלי ואני מנידה בראשי בחיוך.
״מה איתכם באמת?״ קורל שואלת ואני מתחילה לשפוך את כל מה שקרה אתמול בערב.

״אני פשוט לא מאמינה עליו, הוא מצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש״ גל אומרת ״מסכימה!״ קורל אומרת.
״רק מדברים על החמור והוא מגיע״ גל לוחשת לי ואני מסובבת את ראשי בכדי לפגוש בפניהם של איתן ורועי.

״מה קורה יפה שלי״ רועי אומר לגל ומניח נשיקה על הלחי שלה.
איתן מתיישב די רחוק ממני ומתחיל שקט מביך.
״אז,מה קרה?״ רועי שואל ומתסכל על כולנו בפרצוף של סימן שאלה.

״מה קרה?״ איתן שואל ומתסכל על רועי במבט מוזר.
״כולכם שקטים מידי״ הוא עונה לו בחזרה ומחבק את גל.
״טוב, נראה לי שזה בגלל שאיתן דיבר אתמול יותר מידי״ קורל אומרת ואני מחניקה את הצחוק שלי.

״מתחיל ספרות, אתם באים?״ שחר צועקת לנו מרחוק ואנחנו מתרוממים מהדשא הנעים, אני מתקדמת אל הכיתה ומרגישה אחיזה ביד שלי.
״מה?״ אני שואלת ומסובבת את פני אל איתן.

״זה שקצת התווכחנו לא אומר שאת צריכה להסיט את כל החבורה נגדי״ הוא אומר ופי נפתח מעט, ליבי דופק במהרה וחסר רק שהוא יגיד עוד מילה אחת בשביל שאיבר המין שלו יפגוש את הרגל שלי.

בלי לומר מילה אני מורידה את ידו מידי בכעס ומסתובבת לכיתה בחזרה.
״את לא יכולה ללכת ככה!״ הוא צועק אלי ואני מסתובבת אליו בהליכה אחורה ״תראה אותי״ אני אומרת והולכת במהירות.

הילד הזה פשוט עולה לי על כל העצבים.

****איתן****
״הילדה הזאת משגעת אותי!״ אמרתי לרועי בעצבים והתיישבתי בשולחן שלנו בכיתה.
״נראה לי שאתה צריך לשחרר ממנה אחי״ הוא אומר, מה שרק מעלה לי את העצבים יותר.

״היום הולכים לדפוק ת'ראש״ אני לוחש לו שהמורה נכנסת והוא מגחך אלי.
״תאמין לי אתה, גם אם תיקח סמים אתה עדין תחשוב עליה״ הוא אומר לי כשהוא קולט שאני מסתכל עליה.

לקראת הלילה הוצאתי את האוטו שלי מהחנייה ונסעתי לאסוף את רועי לפאב הקרוב שבעיר, יודע שהוא הזמין את הבנות אבל אני מעדיף לא לחשוב על זה, באתי להנות.

״אז אל תבואו גל, מה את רוצה שאני אגיד לך?״ הוא נכנס לאוטו כשהוא צועק אל הטלפון שלו, מגלגל אלי עיינים ולוחש שהיא משוגעת, פרצתי בצחוק והוא במהירות שם את ידו על הפה שלי בכדי שלא תשמע.

״מה העניין?״ שאלתי כשהוא ניתק לה.
״לא משהו שצריך לעניין אותך״ הוא אומר ״ראית את המשחק האחרון של מכבי?״ הוא שואל במטרה לשנות נושא ואני לא מזיז את עניי ממנו.

״שאלתי מה העניין רועי״ אני אומר ועוצר את האוטו בצד, עכשיו אני לגמרי בטוח שזה משהו שקשור אלי.
״זה סתם, בר אמרה להם שהיא לא רוצה לבוא בגללך, אז הם קצת תקפו אותי, אתה יודע, בנות״ הוא אומר כבדרך אגב למרות שהמשפט שאמר הכאיב לי.

״מה עשית לה שהיא ככה אליך?״ הוא שואל ואני מסרק את שיערי באצבעותי, מה שאמור לעזור לי להרגע.
״דיברתי אליה לא יפה, אבל זה בגלל שהיא עשתה לי קטע״ אני אומר, מנסה לצאת צודק.
״קטע? יעני כשהיא דיברה עם בן דוד שלי?״ הוא שואל וצוחק.

״אולי״ אני אומר ומדליק את האוטו בחזרה.
״לאן אתה נוסע?״ הוא שואל כשהוא מבחין שאנחנו לא בכיוון הפאב.
״לבית של בר, היא מתנהגת כמו ילדה בת 3״ אני אומר.

״אם אתה חושב שאתה תגיד לה שהיא מתנהגת כמו ילדה קטנה יעזור לה להפסיק לשנוא אותך אז אתה טועה חבר״ הוא אומר ומתעסק בטלפון שלו.

אנחנו יורדים מהאוטו ואני מתקתק בדלת ביתה של בר.
״אני לא באה גל!״ היא צועקת ופותחת את הדלת בתנופה.
״אה, אופס, חשבתי שזאת גל.״ היא אומרת בלחש ונהפכת אדומה.

״מה אתם עושים פה?״ היא שואלת שוב ומכניסה אותנו לביתה בחשד.
״או! רועי, אולי אתה תצליח לשכנע אותה ללכת״ קורל יורדת ממדרגות ביתה ומתיישבת על הספה.

״אתם יכולים ללכת, אנחנו כבר נבוא״ אני אומר לקורל ורועי וקורל מושכת הכתפייה ומתקדמת אל הדלת.
״לא אנחנו לא״ בר אומרת בבילבול ומסתכלת עלי בשאלה.
״בוא, שחר מחכה לנו עם האוטו״ קורל אומרת לרועי והם יוצאים.

״מה הקטע?״ היא שואלת אותי ואני מתיישב על הספה באדישות.
״שום קטע״ אני אומר ומסתכל עליה, כל כך יפה.
״אז אתה מוכן לצאת לי מהבית? אני ממש לא מתכוונת לצאת מפה בזמן הקרוב, אז אתה מוזמן להצטרף לחברים שלך וללכת למועדון המפגר שלכם״ היא אומרת ומצביעה על הדלת בכעס.

״טוב בר, אני מצטער בסדר? כעסתי שמישהו שם עליך את העין שלו, נכון, אני קנאי, ואנחנו אפילו לא ביחד ואני יודע שאני כבר מציק ושאת שונאת אותי, אני מצטער, אני לא יודע למה עשיתי את זה, אני אנסה לשחרר מעכשיו״ אני אומר וקם מהספה.

״אני לא מבטיח לשחרר ממך כי אני יודע שזה לא יהיה קל, אבל אם זה מה שאת רוצה, אז אני מבטיח לנסות,שוב סליחה״ אני אומר לה ויוצא מביתה.

אני מתיישב באוטו ורואה אותה מתקדמת אלי בריצה.
היא פותחת את הדלת שלידי ומתיישבת שם בחיוך.
״התנהגתי כמו ילדה קטנה, אני מצטערת״ היא אומרת ״אבל אני נעלבתי מהמילים שאמרת״ היא מוסיפה ומרכינה את ראשה.

״אני מצטער, אני יודע, יצאתי דפוק ואמרתי דברים רק מתוך הכעס שלי״ אני אומר והיא שותקת, אני יודע שהיא עוד לא בדיוק סלחה לי עד הסוף, אבל זה מתקרב.

************************************
אחרי מייייליון שנה
פ ר ק
פליזי תצביעו ותגיבו מבטיחה שזה עוזר ונותן מוטיבציה לכתוב😂❤️