פרק 4- אודישן

3.8K 167 4
                                    

**בר**
השעון המעורר כל כך הבהיל אותי הבוקר שמצאתי את עצמי על הרצפה.
לקח לי כמה שניות להבין מה קורה, ולאחר מכן קמתי במהירות למקלחת לעשות את אירגוני הבוקר הרגילים שלי.
לבית הספר לבשתי את הסקיני גינס האהוב עלי יחד עם חולצת בית ספר לבנה צמודה, ונעלתי את נעלי הסופרסטאר שלי.
״ברבור! הכנתי לך את האוכל, אני יוצאת לעבודה״. אימי צעקה לי מלמטה ״טוב אמא! יום טוב״. עניתי לה ורצתי אל הקומה למטה לפני שאאחר לבית הספר, שהיה כעשר דקות מהבית שלי.
שמעתי מישהו צועק את השם שלי ובהתחלה חשבתי שאני הוזה, סובבתי את ראשי וראיתי את איתן ודור באוטו, כשדור נוהג.
״תעלי בר! נקפיץ אותך לבית ספר״. הוא אמר לי, ולפני שכולנו נאחר לבית ספר עליתי במהירות.
״בוקר טוב! תודה על הטרמפ.״ אמרתי לו כשנכסתי אל האוטו ונתתי לו נשיקה בלחי במהירות.
איתן רק חייך את החיוך הכובש שלו כרגיל ובהה במסך הטלפון שלו.
כשהגענו אל הבית ספר ירדנו כולנו מהאוטו והתפצלנו, אני ואיתן אל הכיתה שלנו ודור אל הכיתה שלו.
״אני חושב שאת צריכה לגשת לאודישן של אחד התפקידים״. הוא אמר לפתע והייתי בשוק, למה הוא חושב שזה עינינו?
״ראיתי אותך באחת ההצגות שבה אחותי שיחקה, היא איתך בחוג למשחק, שירה״
מה? שירה היא אחותו של איתן?רגע, אז למה הוא היה מופתע כששחר סיפרה לו על ההצגות?
״אה, אוקי, אני אחשוב על זה״ אמרתי לו והלכתי למקום שלי, ליד שחר.
הוא פשוט יותר מדי מוזר.
בסוף השיעור המורה הודיעה לנו שהאודישנים לתפקידים יחלו עוד כשעתיים בחדר המוסיקה, והאמת שכבר התחלתי לחשוב ברצינות על לגשת לתפקיד, החברות שלי כל כך תומכות בי ומעלות לי את הביטחון, וגם, ההערה שאיתן זרק לי לפני השיעור עודדה אותי יותר.
״אני חושבת שאלך לאודישנים״ אמרתי במהירות לשחר בסיום השיעור.
״טוב לא נו.., רגע מה? את תלכי לאודישינים??, אומייגאד בר! את גדולה!, סוף סוף!״ היא אמרה ומשכה אותי לחיבוק גדול, זכיתי בחברות האלו, ללא ספק.
התכנסנו אני שחר, קורל וגל וישבנו בדשא שבבית הספר בזמן ההפסקה הגדולה והעברנו רכילויות, זה מה שאנחנו עושות בדרך כלל.
״אם כבר מזכירים את דור, בר, את יודעת שהוא חולה לך על התחת נכון?״ קורל אמרה ואני לא הבנתי מה היא רוצה.
״מה זאת אומרת?״ שאלתי וכולן גיכחו.
״הוא מאוהב בך מהרגע הראשון שהוא ראה אותך! כל כך שקוף בר!״ גל אמרה ודיגדגה אותי, כל עיניין שקשור לבנים פשוט מביך אותי.
״מדברים על החמור!״ שחר לחשה לי באוזן כשראינו את חבורת הבנים מתקדמת אלינו.
והפעם ליד איתן עמדה גילי, מהשכבה שלנו, גילי ממש לא הייתה הילדה החסודה, תמיד קיפלה את את חולצת הבית ספר הצמודה שלה והגיעה עם שורטים שלא השאירו מקום לדמיון.
״מה קורה קופות?״ רועי זרק וישב ליד גל, שלפני שהיא שמה לב נתן לה נשיקה בלחי והיא כמובן הסמיקה ונתנה לו חבטה קלה בכתף.
הבנים התיישבו למולנו ורק גילי המשיכה לעמוד.
״טוב גילי מותק, את יכולה לזוז? את מסתירה לי ת׳נוף!״ שחר אמרה, אין, אני חולה על הילדה הזאת!!
כולם צחקו וגילי פשוט הלכה מהבושה.
״מה היא קשורה בכלל?״ קורל שאלה ודור ענה מיד ״אה סתם, איתן מחפש זיון״ הוא אמרה והזדעזעתי.
״שתוק יהומו״ איתן אמר לו והם החלו לריב מכות בצחוק.
״בר, האודישנים עכשיו, את הולכת כן?״ גל שאלה אותי והנהנתי בזמן שקמתי וניקיתי את הדשא מהגינס שלי, הסתובבתי וקלטתי את מבטם של דור ואיתן על התחת שלי, רגע מה?
״אה, חכי לי בר, אני בא גם״ איתן אמר והלכנו יחד לכיוון כיתת המוסיקה.
לחץ עבר בכל גופי, עברתי הרבה אודישינים בחיי, אבל  פעם לא עשיתי את זה מול אנשים שאני מכירה, כאלו שלא מכירים את הצד הזה בי.
״אל תהיי לחוצה, הכל טוב״. הוא אמר כשראה שאני מתלבטת האם להכנס לחדר או לא.
הוא הושיט לו את ידו, תפסתי אותה ונכנסו ביחד אל הכיתה, בתקווה שלא אקפא מול הבמאי.
**********************
פרק חסר פואנטה, סורי😬
כרגיל, אשמח לתגובה, הצבעה, הבעת דעה על הכתיבה שלי או מה שתרצו:)
זה יעשה לי את היום.

חלומות גדולים Where stories live. Discover now