יום אחר יום ועוד יום,ועוד אחד, אחרי שבועים של שגרה כללית במוסד ניקולס החליט שהגיע הזמן לתכנן בריחה, אני לא אשקר הרגזתי צמרמורת ופחד, לא רציתי להסתבך שוב לא רציתי בזה, רציתי פשוט להשאר במוסד ולא לצאת משם, להשתקם שם לגדול שם, לצאת עם ערכים וחיים חדשים,אך פחדתי ,כל כך פחדתי פחדתי מניקולס שידע את שזה מה שאני רוצה,משהו קטע לי את המחשב "אליס" זה היה ניקולס, הסתכלתי עליו בבהלה "מה..מה.." קראתי בגימגום "אנחנו מתכנניםם בריחה "הוא אמר עם קול בטוח, הנהנתי עם הראש ,הוא התקרב אלי עם ראשו ולחש באוזני "אני מצטער כל כך אליס שלי ,מצטער שכעסתי ,מצטער שלא התייחסתי, אני אוהב אותך" לא האמנתי לו יותר ורק הנהנתי בראשי ,הוא חייך ואמר: "את שלי.. רק שלי את אליס שלי " פרפרים עברו לי בבטן וחייכתי חצי חיוך אבל עדיין לא האמנתי לשום מילה שלו ,נזכרתי באיך שהוא עזב אותי ואז ביקש סליחה, איך שהוא בייש אותי ליד כולם, איך שהוא השתנה, לא ררציתי בזה, לא רציתי בו ,באמצע שיחתנו ברנדה נכסה והבהילה אותנו "חברה אני יודעת שאתם ברגע אינטמי אבל אנחנו צריכים לתכנן בריחה, עוד שעה מחשיך ואנחנו צריכים לצאת מכאן" קמתי ועמדתי מול ניקולס עם ידיים שלובות אוקי תקשיבו " הוא אמר "לשומר שלנו אין כל כך טקט אז אפשר להסיח את דעתו, אליס!" הרמתי את ראשי.. "את תעשי את זה! " מה.. הסתכלתי עליו "זה המשימה הכי קלה אנחנו דואגים להכל יפה שלי" הוא אמר. הסתכלתי עליו והינהנתי בראשי,
הגיע הערב והכל כבר היה מתוכנן ניקולס נתן לי את האות להתחיל וניגשתי אל השוטר, שיחחתי איתו קצת ומאחורי ברנדה וניקולס מתחילים את התכנית אחרי חמש דקות שסיימנו לדבר צחקתתי קצת והלכתי מהשוטר הלכתי לכייון ניקולס וברנדה ורצתי אחריהם, השערים נפתחו וניקולס צעק "רוצי אליס רוצי " רצתי אחריו ופתאום ראיתי שחור בעיניים..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
דעתכם מאןד חשובה לי..
מקווה שאהבתם^^
YOU ARE READING
this is my story..
Romanceהסיפור הוא באמת מעניין יש בו מתח פעולה אהבה בגידות וכן זה חלום שחלמתי;) זה סיפור ראשון שלי ואני מקווה שתקראו ותהנו אני אשמח לקבל עצות ודעות ונקודת לשפר סו אב פאן, לאב יו:3
