this is my story..

אבדה לי הדרך:-

פרולוג:

היי..אני אליס אני בת 16 ,השיער שלי בצבע בלונד ויש לי עיניים ירוקות.. אני בגובה מטר שישים וחמש 
בגיל 10 ברחתי מהבית ,זה היה מקום נוראי  וסיוטי ..שנאתי לשמוע צעקות לקבל מכות ולשמוע ריבים אז פשוט עזבתי..מאז שעזבתי את הבית נהייתי ילדה רזה אפשר לקרוא לזה אנורקסית, בגיל 10 בבריחה מהבית שלי הגעתי לרחוב  ישנתי שם כמה ימים באחד מין הימים מצא אותי ילד הוא היה כל כך יפה.. הוא היה פשוט מושלם,הוא הזמין אותי לבית שלו, גרתי אצל המשפחה שלו והיום:אני ממש אחת ,מהם רק דבר אחד קטן ,עם הזמן הילד ההוא שבזכותו אני כאן ..שמצא אותי, התאהב בי ,ואני בו.

הגעתי לגיל 16 והוא היה בן 17 היינו מאוהבים אך משהו בו השתנה:  היינו כמו עבריינים, ברחנו מהבית ברחנו ממשטרות, גרנו במקלט- כמעט בלי אוכל,היינו חבורה.. קראו לנו "החבורה של ניקולס  " ניקולס  זה החבר שלי.  כולם בחבורה העריצו ,אותו הוא היה מעין מנהיג! אני חברה שלו, כבר לא יודעת איך להתנהג, נמאס לי לברוח..  נמאס לי להיות משרתת שלו.. ובקיצור נמאס לי להיות חברה שלו.. 

אז הכול מסתבך, הכול נהפך, הכל משתנה, הסיפור שלנו הופך לבלתי יאומן, החיים שלי נהפכים ברגע, אני מכירה אנשים, נכנסת למוסד לעבריינים צעיריים, מסתבכת, בורחת, אך בסוף.. טוב את זה כבר תגלו לבד;)

~סוף~