ליאן

פרק 7

פרק 7:

למעלה למטה למעלה למטה.

אני מרגישה את כל גופי קופץ כשאני מתעוררת .

אני מביטה סביב ורואה רק עצים ושבים אחד בו אנחנו הולכים.

ידי אוחזות בצוואר של מישהו...מי? מה איפה אני?

הוא סוחב אותי על גבו,ידיו אוחזות ברגליי כדי שלא אפול.אני מתחילה להיזכר..איך קראו לו? יוני? אריק?תומאס!

"תעצור!" אני צועקת ובשנייה אנחנו עוצרים במקום.

"התעוררת" הוא מנסה להביט בי ומחייך

"תוריד אותי!" אני צועקת ובועטת ברגליי

"כרצונך" הוא מחזיר ומפיל אותי אל הרצפה .הישבן שלי מתנגש האדמה שרק נראת רכה ואני מנסה לעסות את האזור שלא יכאב "אוי לא" אני קולטת אנחנו לא בספינה כבר...ברחנו . אני לא מאמינה. ברחנו "מה עשית?! איך חוזרים?!"

"אה...הצלתי אותנו" הוא מסיט שערה מפניו

"לא הייתי צריכה שתציל אותי! אתה חטפת אותי!"

"החוטף מחטפן פטור?" הוא שואל ומחייך כאילו זה הזמן לבדיחות

"אני חוזרת" אני מצהירה ומתקדמת לכיוון שממנו באנו

"אני מצטער" הוא מופיע מולי במהירות ואוחז חזק בשורש כף ידי "אני לא יכול לתת לך לעשות את זה ליאן"

"אתה...איך?"

"מצטער" הוא אומר וזו אמת אבל אני לא יכולה להבין איך הוא יודע את שמי ולמה הוא מצטער בכלל

אני מרגישה את ידי מתחממת על ידי חום גופו הרב אבל הוא לא משחרר.

"סוף סוף אנחנו נפגשות שוב" הקול הזה....אני מחפשת את מי שדיברה אבל היא לא נראת לעין

"אווץ'" אני מושכת את ידי מידו של תומאס ואני רואה כוויה "עשית את זה בכוונה"

"הוא סימן אותך" עכשיו אני כן יכולה לראות אותה. היא מתקדמת לעברי מבין העצים .גבוהה ושערה אסוף לקוקו ארוך.משהו בקול הזה....משהו מוכר. ואז אני רואה את זה -כתם שנמצא מתחת לעיניה השמאלית .

אבל..איך?

"חשבת שגרמת למותי?" היא צוחקת "בגיל 12 הייתי נורא חזקה לגילי וגם ממש חכמה "

"אני ראיתי שהוא זרק אותך למים ולא יצאת...הייתי בטוחה שטבעת ...איך?"

"לריין יש יכולת להחזיק המון זמן מתחת למים"

"ריין..." פלאשבק עם פניה מופיעות בראשי . אני זוכרת את המקרה הזה היא הייתה בגילי "אתם לא מבינים!אני לא התכוונתי-"

"את זה תגידי לסרחיו "

"אני לא יכולה לבוא איתכם...הוא יהרוג את כולם. "