מלאכי האהבה

מלאכי האהבה- פרק 2

נכנסתי לכיתה עיני הבנות אוטומטית עליי בוחנות את גופי ואת מה שלבשתי כאילו אני איזה בובת ראווה של איזה מותג, גילגלתי את עיניי מודע לעניין שזה גורם לי להיראות יותר סקסי מהצד של הבנות לפעמים אני לא מבין אותן, אתכן, אתן עם כל כך מוזר, כל גבר בשבילכן הוא בובת ראווה, חלקכן זורקות את עצמן על גברים לצומת לב וחלקכן לא יעשו את הצעד בחיים וישארו לשבת בשקט בלי לספר על הרגשות שלכן, חלקכן רגשניות מדיי כל דבר קטן בוכות, וחלקכן רציניות מדיי שלא כיף לדבר איתכן, חלקכן הכי מתלהבות ומתרגשות שיש ומכל דבר קטן יש לכן ניצוץ בעיניים של רק לשמוע עוד ועוד ועוד, וחלקכן אדישות מדיי לוקחות כל דבר בקלילות וגם לא כיף לדבר איתכן, חלקכן עושות ריגשי וחלקכן אטומות שזה לפעמים כל כך מעצבן, חלקכן משתנות כדי שיאהבו אתכן, חלקכן לוקחות את הכוח שיש לכן בידיים ומנצלות אותו לרעה, אבל מה שבטוח כולכן חופרות זה הכי מעצבן לפעמים ידידות מדברות איתי ואני סתם מהנהן בהסכמה  באמת שאתן חייבות להפסיק עם זה מתי תבינו שאנחנו לא באמת מקשיבים.

לקחתי את תיקי זורק אותו לשולחן האחרון בכיתה, בפינה ליד הקיר, כולם יודעים זה הטריטוריה של עומרי אף אחד לא יושב לידי ולא מעז אפילו לשבת בשולחן שלי, השולחן בפינת הכיתה רק שלי.
ליאם זורק את תיקו לשורה הרביעית שולחן לפני וגם מסמן את הטריטוריה שלו בזמן שכולם יושבים ביחד שנינו יושבים בנפרד מודעים לעניין שאף אחד או אחת לא יעזו לשבת לידנו.

יצאנו מהכיתה מתקדמים לכיוון המחששה לפגוש את חברינו הטובים וכמובן את כל הבנות הנמרחות שם, המחששה המקום האהוב עליי בתיכון המזדיין הזה מכיתה י׳ בערך, מהיום שהתחלתי לעשן אני זוכר את אותו היום, ליאם חברי הטוב התקרב אליי וסיגריה בידו מכניס את ידו לכיס מכנסיו ומוציא עוד אחת בשבילי לקחתי אותו מהסס טיפה אך ליאם מדליק לי אותה ואני שואף את העשן הרעיל לראותיי ונחנק ולאט לאט לא נחנקתי והעשן רק הרגיע אותי.

נכנסנו למחששה מדליקים את הסיגריות שלנו מתחילים לדבר ואז הבנות הגיעו, אחת הבנות התיישבה עליי היא הייתה לבושה בשורט שחור שבקושי כיסה לה משהו שיכלתי להישבע שברגע הראשון חשבתי שזה תחתונים, חולצתה הייתה קשורה והחזה שלה יצא החוצה בגלל החזיית פוש אפ שהיא שמה, פניה היום מאופרות באופן כבד ממש יכלתי לראות את המייקאפ נוזל ממנה במהלך היום עם החום שיש בחוץ, שיערה הבלונדיני היה נראה טבעי לגמרי וראו שעבדו עליו קשה אך שורשיה היום חומים כהים כנראה שלא עבדו עליו קשה מספיק.
היא נצמדת לגופי בזמן שישבנה נוגע באיברי העומד בשניות נו בחייאת אל תשפטו אותי אני בן יש לי צרכים דברים כאלה מדליקים אותי היא לוקחת תסיגריה מידי מכניסה לפיה לוקחת שאיפה ומוציאה את העשן מחזירה את הסיגריה אליי ואני גם לוקח ומוציא את העשן.
באותו הרגע זו הייתה המחששה, בנים יושבים על הספסלים סיגריות בידיהם אחת מהבנות עם לבוש מינימאלי יושבת על כל בן והוא שם את ידו מסביב לבטנה מקרב אותה אליו.