מלאכי האהבה

מלאכי האהבה- פרק 14

נקודת מבט עומרי:

בלילה לא הצלחתי להירדם, מה שרומי אמרה עיצבן אותי, אני לא ילד קטן שצריך שכל הזמן ידאגו לו, אני יודע שהיא צדקה קצת אבל אני עדיין לא מוכן לקבל את האמת הזו שהיא באה איתי בגלל זה, אני מודה בהתחלה חשבתי שהיא באה כי היא רוצה להיות איתי לבד, כשהתבהרו הדברים והבנתי שזה לא ככה זה עיצבן אותי, באמת שחשבתי שמאז הערב שלנו פה גם היא מרגישה משהו, שאני לא מדמיין את זה, אפילו שאנחנו בריב.

כשהעצבים התחילו לעבור התחלתי לחשוב על מה היא תצטרך לעשות שם, היא באה בשביל להשגיח עליי אבל גם בשביל למלא תפקיד, וכולם יודעים שברחוב הארט יש מלא זונות, כולן שם זונות, אז גברת רומי, זאתי שנגד כל הדברים האלה, תצטרך לשחק את עצמה זונה, נראה אם היא תמשיך לרצות לבוא אחרי שהיא תשמע את זה.
חיוך ערמומי על על פניי, עכשיו לא רציתי שהיא תבוא, לא רציתי בייביסיטר שישמור עליי במה שאני עושה, אני מעדיף להיות שם לבד, בלעדיה, גם ככה היא רק תסיח את דעתי מהמטרה, למצוא את ליאם, ולהציל את ליאם.

מאז אני לא זוכר כלום עד שהתעוררתי, הסתכלתי על עצמי במראה שבמקלחת והשירותים מרוצה מהרעיון שלי ויצאתי מהבית לכיוון הבית של ליאם.

שוב קמתי בצהריים אני חייב לחזור ללימודים בטח חברים שלי כבר דואגים לי, אני בטוח שקשה להם בלעדיי ובלי הישיבות שלי.

הבנות חיכו לי מחוץ לבית של ליאם ופתחתי את הדלת מכניס אותן פנימה, אתמול אחרי שיצאתי בעצבים חזרתי רואה שרומי חיכתה שם לבד עד שאני אחזור לנעול את הבית, היא יצאה והלכה לבית שלה בזמן שאני נועל את הבית והולך לכיוון הבית שלי גם.

ישבנו באי במטבח שוב ורמי הוציאה מהתיק שלה מפה של העיר ובה מסומן בעיגול רחוב הארט, ״עומרי מצאתי שם בית קטן של שלושה חדרים (סלון ועוד שתי חדרי שינה) וחדר מקלחת אחד אנחנו נגור שם כבר שכרתי אותו״ רומי אמרה לי והסתכלה עליי במבט של ׳אין על זה ויכוח׳ , הסתכלתי עליה והנהנתי ״את מתכוונת להסתובב ברחוב וכאלה או להישאר בבית?״ שאלתי את רומי, ״ברור שאני אסתובב עומרי אל תעשה את עצמך יותר דפוק ממה שאתה״ היא ענתה לי בטיפת עצבים, ״לא כי פשוט..., כל הבנות שם הן זונות זה אומר שגם את תצטרכי להיות כמוהן אם בא לנו להשתלב בסביבה״ אמרתי לרומי, ״מה זה קשור בכלל אני יכולה להיות שם כמו שבאלי זה אתה בכלל שאמור לגרום להם להיות קרובים אלינו ולסמוך עלינו״ היא צעקה עליי, צחקתי טיפה ונענעתי את ראשי ״רומי זו את דלא מבינה תראי, לליאור ולחבורה הזאת שלו יש חברות רוצה לראות איך הן מתלבשות? אני לא אלביש אותך כמוהן אבל את כן תתלבשי חשוף כי אם את חברה שלי שם את אמורה להיות קשורה להשתלבות שלנו שם, הרי פושעים כמונו לא יצאו עם בנות כמוך, הם יצאו עם זונות״ אמרתי לרומי, ״מי אמר שאני אחשב בתור הבת זוג שלך אדון עומרי?!?!?״ רומי צעקה שוב, ״דבר ראשון תורידי תטונים אני לא אחד מהחברים שלך שתצעקי אליי ודבר שני אנחנו לא יכולים לגור ביחד ולהסתובב כל היום ביחד וללכת למסיבות ביחד בלי שיהיה בינינו משהו אל תעשי את עצמך טיפשה רומי את תתלבשי כמו זונה או שלא תבואי ואני אלך לבד״ ירקתי את המילים הערביות לידה ויצאתי לא נותן לה לענות.

עבר יום מאז מה שהיה עם רומי, מחר אנחנו עוברים לרחוב הארט, המזוודה שלי כבר הייתה ארוזה ולקחתי את המכונית שלי ואספתי את רומי לקניון, בכל זאת צריך לקנות לה את הבגדים החדשים שלה😏.

״כוסעמק רומי זו החנות החמישית ולא מצאת כלום תבחרי כבר או שאני אבחר לך״ צעקתי על רומי שהייתה בתא ומדדה בגדים שאני בחרתי לה, עד עכשיו כל בגד שהצעתי היא לא רצתה, ״עומר זה לא פשוט דיי כבר זה דברים שבחיים לא לבשתי ואני מקווה שאחר כך לא אצטרך ללבוש אותם שוב״ היא אמרה בעצבים ויצאה מהתא, היא לבשה חולצה שחורה, אם אפשר לקרוא לחתיכת בד הזאת שבקושי הסתירה לה את החזה חולצה, וחצאית עור מיני אדומה, נעלי עקב גבוהות, זה החמיא לגופה אבל זה היה כל כך לא רומי, היא חזרה לתא מובכת אחרי שקלטה אותי בוחן את גופה מספר פעמים, ״אני לא לוקחת את זה״ היא יצאה חזרה לבושה בבגדיה וזרקה עליי את הבגדים ״את כן אני לא שואל אני מודיע״ אמרתי לה והלכתי לקופה בלי לחכות לתשובה שלה אוסף עוד בגדים שנראים לי מתאימים, הספקתי כבר ללמוד את המידות שלה, שילמתי על הכל ונתתי לה את השקית, היא הסתכלה עליי כועסת והמשיכה ללכת לחנות הבאה כשאני עדיין מאחורה צוחק.

בסוף יצאנו עם מלא שקיות בגדים ומלא שקיות איפור, הורדתי את רומי אצל אחת מהחברות שלה שתלמד אותה איך להתלבש כמו זונה, רק אומר שכולן אצלנו היו כאלה פעם לפני שרומי באה ושינתה את כולן וגרמה לבנים לסבול, הסתובבתי ונסעתי לבית שלי, בחמש לפנות בןקר אנחנו נצא לשם כדי להתמקם ואז נעשה סיבוב ברחוב.

עברתי על המזוודה שלי בודק שלקחתי הכל, טי שרטים שרובן לבנות ושחורות, לא סתם אלו הצבעים שאני אוהב זה פשוט מתאים עם הכל,גינסים משופשפים ,בוקסרים וכמה גקטים, פתחתי את התיק רחצה שלי, המברשת שיניים החשמלית שלי פה עם משחה חצי ריקה ועוד חבילה של משחה ליתר ביטחון, המסרק שלי (שימו ❤️ יש הבדל בין מברשת למסרק אני אשים תמונה של מסרק למעלה למי שלא יודע את ההבדל), האפטרשייב שלי והבאתי עוד אחד ליתר ביטחון, מכונת גילוח + קצף גילוח וכמובן עוד קצף גילוח ליתר ביטחון, השמפו שאני משתמש בו והבאתי עוד אחד ליתר ביטחון, הסבון גוף שלי וגם עוד אחד ליתר ביטחון, הבאתי סבון ידיים למקרה שלא יהיה וגם עוד אחד למקרה שהראשון יגמר, וזהו, אמא שלי תמיד אמרה שכשאני אורז זה כמו שבחורה אורזת, דואג שיש הכל ושיש הכל מספיק ואם לא? לוקח עוד אחד ליתר ביטחון, אני פשוט חושב שזה הכרחי ואין סיבה שאני לא אעשה את זה, התקשרתי לרומי שואל אם היא סיימה ואם היא צריכה שאני אחזיר אותה, אבל היא אמרה שלא ושהיא כבר בבית ושהיא בודקת את המזוודה למקרה שאין בה כל מה שהיא צריכה, חייכתי מהעובדה שגם אני עשיתי את זה הרגע, אמרתי לה ביי והיא אמרה גם ביי וניתקתי, הסתכלתי על המזוודה קם להחזיר את הכל למקום ועל הדרך בודק אם הדבר הכי חשוב שם, הרמתי את החולצות והמכנסיים והתיק רחצה, רואה אית הוא כסוף ויפה, מוכן שישתמשו בו, הרובה של אבא שלי, בצד היו עוד קופסאות של כדורים למקרה שיגמר מה שיש ברובה, הסתכלתי על הרובה והחזרתי הכל למקום, ועכשיו, עכשיו יש לי את כל מה שצריך בשביל לשרוד ברחוב הארט, ולהציל את ליאם, ובקשר לרומי? כל עוד היא לא מפריעה היא יכולה להיות איתי, היא על הזין שלי.