מלאכי האהבה

מלאכי האהבה-פרק 10

״אני מכירה מישהי״ היא התחילה לומר, ״שוב פעם מישהי זה אף פעם לא יהיה בן? אני אשאר הגבר היחיד?״ קטעתי אותה וצחקנו קצת ואז היא חזרה להיות רצינית והמשיכה ״היא מבינה במחשבים, אני אדבר איתה, אספר לה את הסיפור ואבקש ממנה לעזור לנו, בנתיים בואו נסדר פה הכל ונחזור הביתה, אחרי יום כזה צריך לישון מחר יש בית ספר תתנהגו כאילו הכל רגיל אסור שאף אחד ידע על זה או יחשוד מובן?״ רומי דיברה מהר לא נתנה לי לקטוע אותה שוב.
אלינור הנהנה וכך גם אני, אמרנו לאלינור שהיא יכולה ללכת ושאנחנו נסדר כי ראינו שהיא עייפה, אלינור יצא ואני ורומי התחלנו לסדר את כל הבלאגן.
״אכלת היום?״ שאלתי את רומי, ״לא, עוד לא, היינו עסוקים פה ולא הרגשתי רעבה עכשיו הרעב קצת יותר מורגש״ היא אמרה והסתכלה עליי, מבטינו הצטלבו לשנייה אך היא הורידה את ראשה במהירות.
״יש לך אוכל בבית?״ שאלתי אותה, ״לא, אמא שלי בנסיעת עסקים״ היא אמרה ״ואיפה אבא שלך״ שאלתי בלי טקט ״הוא עזב כשנולדתי״ היא אמרה באדישות וקצת התחרטתי ששאלתי אותה את זה, לפני זה השיחה יותר זרמה ובטח עכשיו היא תהיה אדישה כלפיי.
״מה את אוהבת לאכול?״ שאלתי, ״מה אתה רוצה עומרי? למה אתה שואל את כל זה?״ היא שאלה בכעס ״סתם מתעניין זה לא שיש משהו יותר טוב לעשות משעמם רק לסדר אז אני מנסה ליצור שיחה״ אמרתי לה גם בכעס, היא הסתכלה עליי במבט מבולבל וחזרה לסדר בלי לומר מילה.
סיימנו לסדר את הבלאגן שעשינו והתחלנו להתקדם לכיוון הבתים שלנו, ליוויתי את רומי עד לבית שלה והלכתי לשלי.
נכנסתי לבית נועל אחרי, בית ריק כרגיל, ההורים שלי שוב בחול ואחותי איתם, התקשרתי להזמין פיצה נתתי להם כתובת ושילמתי באשראי ונכנסתי להתקלח, ניסיתי להירגע במקלחת אבל במקום זה עלו לי רק מחשבות, על ליאם, על הבית ספר, על רומי, למה לעזאזל אני לא מצליח להוציא אותה מהראש?? מה הבחורה הזאת עושה לי?!?!?.
סיימתי להתקלח יצאתי מהחדר מקלחת נוטף מים והוצאתי מהארון בוקסר ומכנס ביתי, התנגבתי והתלבשתי, שנייה אחרי שסיימתי נשמע הצלצול של הפעמון.
-נקודת מבט רומי-
הגעתי הביתה קורסת על הספה בעייפות ורואה את עומרי מתרחק לביתו אחרי שליווה אותי לביתי, חיוך עלה לי כשנזכרתי כמה התעקש לבוא איתי עד ביתי, קמתי מהספה נכנסתי לאמבטיה שבביתי היותר מדיי גדול, אף פעם לא הבנתי למה צריך בית יותר מדיי גדול אם הוא תמיד ריק, רק אני בו.
סיימתי להתקלח ושמתי פיגמה ארוכה, הימים נהיים קרים יותר מרגע לרגע, בעיקר הלילות.
סירקתי את שיערי הגלי עד שנשמע צלצול בדלת, ׳מי זה יכול להיות בשעה כזאת׳ חשבתי לעצמי וירדתי מסתכלת מהמצלמות בחוץ מי זה ורואה שליח פיצה, כנראה הוא טעה בדירה פתחתי לו את הדלת והוא הביא לי את הפיצה ״סליחה אבל זו טעות אני לא הזמנתי פיצה״ אמרתי לו בנחמדות ״פה זה רחוב שלום דירה 23?״ הוא שאל ״כן״ השבתי לו ״האדון בטלפון אמר לי לבוא לפה״ הוא אמר לי ״אפשר לשאול מה שמו? כי אני בוודאות לא הזמנתי פיצה ואין איתי פה אף אחד״ אמרתי לו כשהתכונות להסתובב ללכת, ״אני אבדוק רק שנייה״ אמר והסתכל על הפתק שהיה בידו שכנראה כתוב שם את שם המזמין, הוא הסתכל עליי וחייך ״שמו עומרי״ הוא אמר והלך.

-נקודת מבט עומרי-
ירדתי ללמטה ופתחתי את השער ואחר כך את המנעול של הדלת מתיישב על הספה מחכה לראות מי יכנס בדלת ״היי״ שמעתי את קולה העדין והסתכלתי לכיוון שלה מופתע, היא עדיין עמדה בכניסה רק בפיגמה עבה ומגש פיצה ביד ״מישהו הזמין פיצה?״ היא שאלה בחיוך וצחקה ״אני לא מאמינה שהזמנת לי פיצה לבית עומרי הייתי מסתדרת עם אוכל מקסימום מזמינה לעצמי״ היא אמרה שוב ״רציתי לוודא שאת באמת תאכלי״ השבתי לה באדישות היא צחקה ולא זזה ממקומה ״טוב מה את עומדת שם כנסי״ אמרתי לה והיא התקדמה ״דיברתי לפיצה״ הוספתי והיא צחקה שוב והתיישבה לידי בספה ״תבחרי סרט בנתיים אני כבר בא״ אמרתי לה והיא הנהנה ולקחה את השלט התקדמתי לכיוון המטבח והבאתי שתי כוסות וקולה חזרתי לכיוון הסלון וראיתי שרומי מסתכלת לכיווני, יותר נכון בוהה, ״את בוהה״ אמרתי לה והיא הזיזה את הראש לצד השני ומחקה במבוכה ״זה לא היה בך זה היה בקולה״ היא אמרה מגנה על עצמה ״אני בטוח״ אמרתי וחייכת אליה ״טוב מה בחרת?״ שאלתי ״הגל החמישי״ היא אמרה ״לא יכלת למצוא סרט יותר משעמם וזהו?״ שאלתי אותה שוב ״סתום לפה יש שם חתיכים״ היא אמרה ״וואלה רומי לא ידעתי שאת כזאת״ אמרתי לה ״איך כזאת?״ היא שאלה ״ יש שם חתיכים? זה פחות מתאים לך״ אמרתי ״אוי עומרי אני אולי לא בת כמו שאתה מכיר אבל אני עדיין בת זה שאני לא מתלבשת חשוף לא עושה אותי פחות בת הבנת?״ היא תקפה ״כן כן הבנתי״ ״עכשיו בוא נראה כבר יחופר״ היא אמרה והפעילה את הסרט.
וזאת הסיטואציה כרגע, אני יושב עם הבחורה שאני אוהב ואנחנו לא בזוגיות, הראש של על הכתף שלי ואנחנו מכוסים בשמיכה שיש תמיד בספה היא אוכלת פיצה ומסתכלת בסרט בזמן שאני אוכל פיצה ומוצא שהיא יותר מעניינת מהסרט, אני מרגיש שזה הכי קרוב שיהיה לנו ומתפלל שזה לא יהיה הכי קרוב שלנו, הלב שלי פועם במהירות ואני מרגיש דברים שלא הרגשתי אף פעם לפני זה ואני מקווה שהיא לא תשמע את הלב שלי.
הסרט עומד להיגמר ורומי נרדמה כבר ממזמן, לא רציתי להעיר אותה כדי שתלך לבית שלה אז הרמתי אותה ושמתי אותה בחדר אורחים, מכסה אותה ובודק שהיא לא מתעוררת נכנס לאחד מה חדרי אורחים ונכנס למיטה, אני מוצף במחשבות עליה, אולי כל מה שקורה יחבר בינינו?, הקרבה היום עשתה גם לה משהו או רק לי?, אני מרגיש שהעיניים שלי כבדות, אני נרדם עם חיוך על השפתיים, אחרי יום של איתה ומחשבות עליה.