פרק 6

38 2 3
                                    

 בדרכי חזרה קיבלתי רצף הודעות מאיירין, ככל הנראה היה לה משהו חשוב להודיע לי. 

"אמילי!" נשמעה קריאה מאחוריי. זה היה אברהם, במקומו הקבוע על הספסל. 

"היי, אברהם." 

 "איך היה היום?" 

 "נחמד," התיישבתי על ידו כשתיקי מונח על חלציי. "יש לי מזל ענק שיש לי את איירין בתור חברה." 

 "איירין, יקירתי," אמר. "היא מסוג החברות שאת צריכה לשמור עליהן מקרוב." 

הנהנתי. "מסכימה בהחלט. מה עשית היום?" 

הוא סיפר לי על ששהה אצל השכן מהקומה שמעלינו, ושבקושי הצליח לנהל אתו שיחה מרוב שהיה שיכור.כבר התרגלנו אליו, למעשה. הייתי רוצה לעזור לו, אבל לא הייתה לי אף אפשרות. הוא היה בשלושה מרכזי גמילה שונים, ואף אחד מהם לא הועיל לו. 

כל הזמן הזה חשבתי על כך שאף אחד לא באמת יכול, או רוצה לעזור לאותו הבן-אדם. תהיתי אם מרוב שהוא שיכור, הוא לא יכול להבין ולחוש את חוסר האונים שמסתתר מאחורי הדבר. כלומר, את מוקפת בכל-כך הרבה אנשים שמגדירים את עצמם כאנשים טובים, וברוב תמימותך את מאמינה להם, למרות מה שאת רואה. ואני מניחה שאותו הדבר קורה גם אצל השכן ההוא, שהם פשוט מנצלים את העובדה שהוא שיכור. 

וגם לא פעם תהיתי אם הוא יהיה ככה לנצח. כלומר, זה לא באמת שיש לו מישהו לצידו. והדבר הכי גרוע, שהוא לא מצליח להבין את זה. הוא לא באמת מוקף באנשים כמו אימא שלי, או איירין או אברהם שדווקא כן ניסה לעזור לו.  

 "אתה יודע," אמרתי לפתע , כשהתחלתי לחשוב על האנשים שמקיפים אותי. "תהיתי אם זה היה הדבר הנכון בשבילי לחזור היום לבית הספר. כלומר, אף אחד עוד לא התרגל אליי." 

 "אמרתי לך היום שאת חזקה, זוכרת?" אמר. הנהנתי.

"ובכן, לא טעיתי. החברים בבית הספר יתרגלו אלייך רק אחרי שאת תתרגלי לעצמך." 

 הנהנתי לאט ואמרתי, "באמת יש לי מזל שאיירין לצדי. אבל יצא לי לחשוב שאולי.. שאולי איכשהו כבלתי אותה בכבל חברות בלתי-נראה." 

 "מה זאת אומרת?" 

"אתה מבין," המשכתי. "היינו חברות עוד לפני שקרה מה שקרה. בתקופת הריתוק שלי בבית, היא באמת הוכיחה את עצמה כחברה. היא לא התרחקה, בניגוד לשאר,ואני לעולם לא אפקפק בה." 

 "אבל?" הוא תלה בי עיניים שואלות. 

 "זה פשוט.. אם היא חברה שלי מלית ברירה?" העזתי להביע את חששותיי בקול. "אני פשוט חושבת שהיא יכלה ליהנות ממני יותר אם לא הייתי משתגעת." 

 "יקירה, איירין אוהבת אותך כפי שאת," הוא ליטף את שיערי בנחמה. "למרות מה שיש או אין בך. ואם תשאלי אותי, זה בסדר להשתגע לפעמים. 

התבונה העילאיתWhere stories live. Discover now