פרק 1:

176 5 1
                                    

מסתכלת במסך המחשב וממשיכה לראות את סדרות האנימה שלי, אנימה זה אהבה, יש כאלה שיחשבו אני חנונית שאוהבת לקרוא סיפורים בפלאפון ולראות סדרות אנימה ולהיות שונה מאחרים, זה סיפור חיי בעיקרון, אז קוראים לי נואל, אני גרה עם המשפחה שלי וחמשת האחים והאחיות שלי, אני השנייה הכי גדולה במשפחה, יש את אחותי שרית בת העשרים ואחד, והאחים הקטנים שלי בסדר עולה בני 16,14,10 ו-5. אני בת 17 ואני מסיימת בקרוב י'ב. מה אני יכולה לספר על החיים שלי? יש לי חברות טובות בבית הספר, אני בכיתה ובאחת המגמות הכי נחשקות בבית הספר וכמובן שלכל נערה מתבגרת יש קראש אז גם לי יש כזה, אדם, תלמיד חמוד רצח שהכרתי אותו מאז שהייתי קטנה, אני כרגע בבית, מבודדת, אני לפעמים מרחמת על האנשים שנמצאים מסביבי אני מפחדת לאמלל אותם כי הם חברים שלי, אני אוהבת להיות בבית שלי, זה כמו מקום המפלט שלי שמזכיר לי שלא משנה כמה קשה בחיים, תמיד יש מישהו שמחכה לך ואוהב אותך בשל מי שאתה, והמקום הזה מבחינתי הוא הבית. שלא תבינו אותי לא נכון, יש לי שתי חברות הכי טובות, באמת כמו אחיות בשבילי והן באמת שם בשבילי בשביל כל מה שאני צריכה, ואני קצת אנוכית וסלפישית ואם לי רע, אז לכולם צריך להיות רע, לדוגמא כשהן רוצות להיפגש, כמו כל חבורת בנות שמכבדות את עצמן ואני לא יכולה להיפגש איתן מסיבות כאלה ואחרות, אני לא רוצה שהן לא יפגשו בגללי אז הן נפגשות, אבל אני לא יכולה להימנע מלהרגיש פגועה ונעלבת, אני לא מצליחה למצוא את המקום שלי, ופה אני נכנסת לעולם האנימה שלי שמצליח לעודד אותי כל פעם מחדש והכל בסדר ואני כבר לא מרגישה רע, ויש לי עוד חברה, היא גם אחת מהחברות הכי טובות שלי היות ואני והיא עוברות את אותו הדבר וזה מחבר ביננו, אולי אנחנו לא נפגשות הרבה אבל משום מה היא כל הזמן יודעת מתי אני מרגישה רע או שמשהו עובר אליי והיא מעודדת אותי, אולי בגלל שאנחנו קרובות משפחה ואני סומכת עליה אז אני משתפת אותה במה שאני מרגישה, למרות שאני יודעת שהיא לא האחת שאני צריכה לשתף ולדבר איתה על הרגשות שלי, אלה את האחיות שלי אני צריכה לשתף, אבל אני לא יודעת איך, אם אני אשתף אותן, הן ירגישו נקיפות מצפון על זה שהן נפגשות בלעדי, אם לא אשתף, הן יכעסו שאני משתפת את החברה השלישית בדברים שאני לא משתפת אותן, ואני לא רוצה לפגוע באף אחת מהן, אז אני מעדיפה להיפגע בעצמי ומחר אני אקום כמו חדשה והכל טוב, לפעמים כל כך קשה להיות אני, ובגלל זה יש רגעים שאני רוצה להיות לבד ולתת לדברים לזרום, אה, כנראה שכחתי לספר את הפרט הזה, אני כתבת מפורסמת תחת שם בדוי של Secret_Girl12,אני מעלה סיפורים וספרים בוואטפד על דברים שקורים בבית הספר, וכולם בבית הספר מתים לדעת מי אני, אפילו המורים בבית הספר קוראים את הסיפור שלי, זה הסוד הקטן שלי, שלא סיפרתי לאף אחד וגם לא אספר, בנוסף לאנימה שאני מרבה לראות בבית, בשעות הלימודים ובהפסקות ולפעמים גם בבית, הכתיבה היא אהבת חיי, אני אוהבת לכתוב כמעט כמו שאני אוהבת לקרוא, וזה משהו שמרגיע אותי וגם עוזר לי להמשיך הלאה ולא להיפגע משטויות.

האם אתה יכול לשמור על הסוד שלי?Where stories live. Discover now