-נ.מ יעל-
"איפה היא נעלמה?" שאלתי את ליה."אני לא יודעת, אנחנו צריכות למצוא אותה" אמרה ליה.
"טוב אני אלך למקום שלנו ואת תלכי לספרייה למקרה שהיא לא שם תתקשרי אליי אם היא שם" אמרתי והלכתי לחצר בית הספר, אנחנו נוהגות ללכת לגשר כשיש לנו שעות חופשיות, אבל היא לא הייתה שם, לאן היא נעלמה וניסיתי להתקשר אליה והיא לא ענתה.
"נואל איפה את?" אמרתי.
"את צריכה לתת לה זמן לבד" אמר ליאם שנשכב על הדשא.
"תסלח לי? מה אתה עושה כאן?" שאלתי.
"באתי לנוח ואז ראיתי אותך" אמר ליאם.
"אוקיי" אמרתי והתקשרתי אליה שוב.
"אמרתי לך שאת צריכה לתת לה זמן לבדה" אמר ליאם.
"אתה לא מכיר את נואל יותר טוב ממני אני יודעת שהיא צריכה אותנו" אמרתי.
"כשמישהו עצוב או כועס צריך לתת לו מרחב משלו" אמר ליאם שקם מהדשא.
"אתה לא מבין כלום, נואל היא ילדה כזאת, שכל הזמן מתרחקת כשקשה לה, אני לא יכולה לתת לה להמשיך להתרחק מאיתנו" אמרתי.
"את חברה טובה" אמר ליאם.
"מאיפה זה בא פתאום?" אמרתי.
"רוצה שאני אגיד לך איפה היא?" שאל ליאם.
"אתה יודע? תגיד לי" אמרתי.
"איך אני יכול להתנגד לפנים היפות שלך" אמר ליאם.
"תפסיק עם השיט ותגיד לי איפה היא" אמרתי והוא הצביע למעלה.
"מה למעלה?" שאלתי.
"היא בגג" אמר.
"באמת??" שאלתי.
"כן ראיתי אותה מקודם" אמר ליאם ונתתי לו חיבוק.
"תודה עזרת לי מאוד אני חייבת לך" אמרתי והלכתי לשם מבלי לדעת כמה אני הולכת להתחרט על מה שאמרתי.
-נ.מ ליה-
נואל לא בספרייה, אוף איפה היא?! נכנסתי לבדוק יותר מקרוב והיא לא הייתה שם.
"לאן היא הלכה?" אמרתי והסתכלתי בפלא שלי חשבתי שזה שיחה מיעל אז עניתי מבלי לבדוק.
"מצאת אותה?" שאלתי.
"את מי?" שמעתי את הקול של יובל.
"או יובל, חשבתי שאתה יעל מצטערת" אמרתי בגיחוך.
"בקטנה, משהו קרה?" שאל יובל.
"אנחנו מחפשות את נואל שנעלמה בבצפר" אמרתי.
"מה קרה לה?" שאל יובל.
"אנחנו לא יודעת בגלל זה אנחנו מחפשות אותה" אמרתי.

YOU ARE READING
האם אתה יכול לשמור על הסוד שלי?
Teen Fictionלפעמים יש סודות שקשה מאוד להסתיר, בואו תצטרפו למסע של נואל לוי ותגלו על כל הדברים והבעיות שהיא נקלעת לתוכן, והכל כדי לשמור על הסוד שלה. אז למה אתם מחכים?