פרק 12 + 13

38 4 1
                                    

-נ.מ נואל-

"אנחנו מקשיבות" אמרה יעל והתחלתי לספר להן את הכל.

"אז את אומרת שיש לך קראש על אוסטין?" הן שאלו ביחד והינהנתי.

"אומייגאד ידעתי שאתם מתאימים" אמרה ליה.

"אבל את לא אוהבת את אדם יותר? היה לך קראש עליו במשך 5 שנים" אמרה יעל .

"לא יודעת אני מבולבלת אבל די לא בא לי לחשוב לא על אדם ולא על אוסטין מה איתכן?" שאלתי אותן ויעל נשפה בבוז.

"ליאם הזה ממשיך להטריד אותי, אני לא רוצה שעומר יחשוב דברים לא נכונים עלינו" אמרה יעל בכעס.

"את לא חושבת שליאם מתנהג ככה כי הוא רוצה צומי?" שאלתי.

"אז שילך לחפש את זה במקום אחר" אמרה יעל וקראה משהו בפלא שלה.

"מה זה מה את קוראת?" שאלנו אני וליה.

"סתם איזה מישהו שמעלה שירים לוואטפד, הם יפים רצח" אמרה יעל.

"זה מזכיר לי, אתם חושבים שסיקרט העלתה פרק חדש?" שאלה ליה.

"עכשיו שחושבים על זה היא באמת לא העלתה הרבה זמן, כאילו שהיא נעלמה" אמרה יעל.

"אולי יש לה  מחסום כתיבה, לכל אחד יש את היום הלא טוב שלו" אמרתי ושתיהן שלחו לי מבט מוזר.

"מה?" שאלתי.

"אני יודעת שתתעצבני עלינו אבל אני חייבת לשאול שוב, את בטוחה שאת לא סיקרט?" שאלה יעל.

"אמרתי לכן, אני לא היא, אני אוהבת רומנטיקה ושמישהו מת בסוף, היא כתבת מוכשרת, זה אומר שהיא היריבה שלי" אמרתי.

"טוב אני מאמינה ל" אמרה ליה.

"ומה איתך ועם יובל ליה?" שאלה יעל.

"הוא עדיין בבסיס אבל הוא אמרה שהוא יבוא לבקר אותי בשישי" אמרה ליה בהתרגשות.

"איזה חמוד זה רק מראה לנו שאפילו עם יש מרחק, עדיין אפשר להיות זוג" אמרתי.

"נכון בלי היען הרע" אמרה ליה וצחקנו והמשכנו סתם לפטפט ביננו על כל מיני דברים, אין זה השכיח ממני את מה שהייתי צריכה לשכוח והתחלתי להתקדם לכיוון הבית שלי , ובדרך ראיתי את אוסטין וליז משחקים עם החיית מחמד של ירין, למה אני בכלל נותנת לזה יחס וחשיבות, בחיים לא נתתי לגבר לפגוע לי במהלך החיים שלי ובטח שלא אתן לו עכשיו, אמרתי עד ששכחתי שיש עמוד מאבן קטן בכניסה לבניין ונדפקתי בו ונפלתי לרצפה, אייש איזה מטומטמת, קמתי במהירות וניקיתי את עצמי האבק והרגשתי את המבטים שלהם ושמעתי קולות וצעדים מתקרבים אליי יותר ויותר וגילגלתי עיניים בכעס.

"את בסדר?" שאלה ליז.

"כן" עניתי ובאתי להיכנס הביתה ואוסטין תפס את היד שלי.

האם אתה יכול לשמור על הסוד שלי?Where stories live. Discover now