-נ.מ נואל-
אני בבית יושבת על המיטה שלי ובוהה בתקרה, מה קרה כאן? ונגעתי בשפתיים שלי, זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי, תמיד שמרתי עליה כי רציתי שהיא תהיה עם אדם אבל זה כבר לא יקרה, הלב שלי לא מפסיק לפעום במהירות, אבל למה הוא נישק אותי לא קיבלתי תשובה ברורה.
~פלאשבק~
הוא מנשק אותי? למה? מה הולך כאן? אבל לא יכולתי למנוע מעצמי לזרום עם הנשיקה, אז אחרי כמה דקות התנתקנו ושמתי את הידיים שלי על פי.
"למה עשית את זה?" שאלתי.
"כי רציתי לעשות את זה" אמר אוסטין.
"איך ידעת שאני כאן?" שאלתי.
"היה כתבה בחדשות, את יודעת איך הבהלת אותי שראיתי את הנעליים שלך בטלוויזיה ואמרו שההרוגה היא נערת תיכון את יודעת מה עבר עליי?" אמר אוסטין וחיבק אותי בחוזקה.
"פחדתי שאיבדתי אותך" אמר לי וסובבתי קצת את ראשי וראיתי שיש לו דמעות על פניו וחיבקתי אותו בחזרה.
"מצטערת, באמת סליחה, אל תבכה בסדר?" שאלתי וטפחתי לו על הגב בקטנה והרגשתי כאילו מישהו מסתכל עלינו.
"בואי אני אלווה אותך הביתה" אמר שניגב את פניו.
"בסדר, רוצה גלידה?" שאלתי בצחוק והוא צחק אחרי.
"באמת התגעגעתי אליך" אמר אוסטין וחייכתי.
"גם אני" אמרתי.
"אז למה את לא מדברת איתי כבר יותר משבוע?" שאל.
"אני עדיין מחפשת אחרי התשובה שתהיה לי אותה אני אספר לך" אמרתי לו והגענו לבית שלי.
"תודה שהלכת איתי הביתה, אני נכנסת" אמרתי.
"חגי נואל" אמר אוסטין וסובב אותי.
"מה?" שאלתי.
"הנשיקה, לא שיקרתי שאמרתי לך שעשיתי את זה כי אני רוצה, אבל יש עוד סיבה" אמר.
"איזה? מדאגה?" שאלתי.
"לא, אבל אני בטוח שתמצאי את התשובה" אמר לי והלך לביתו, מה זה צריך להיות להשאיר אותי במתח ככה.
~סוף פלאשבק~
מה לעשות אוף מבלבל כל כך, אבל אני בטוחה שהייתה מישהי או מישהו שראה אותנו מהצד השני של הכביש.
-נ.מ אוסטין-
"לאן הלכת ככה אחי?" אמר ליאם ואמי התקרבה אליי וישבה על הספה והביאה לנו שוקו חם.
"בחדשות אמרו שילדת תיכון נהרגה שם והיו שם הנעליים של נואל" אמרתי.
"אומייגאד אני חייבת להתקשר לענת אוי לא" אני התחילה להיכנס לפאניקה.
"אמא זאת לא הייתה היא בסוף, אבל חשבתי שזאת היא ואיבדתי את זה, ואז ראיתי אותה שם, ונישקתי אותה" אמרתי.
"וואווו יש!! צריך לחגוג את זה!!!" אמרה אמי והתחילה לקפוץ בשמחה.
"רק עכשיו קלטתי את זה" אמרתי.
"בואנה אחי כל הכבוד, אבל יש לי משהו להגיד לך, ליז חזרה לפני כמה דקות והיא בחדר שלך" אמר ליאם.
"היא בטוח עקבה אחריך" אמרה אמי אחרי כל ההתרגשות שלה.
"אני אלך אליה" אמרתי ועליתי לחדר שלי וראיתי את ליז מסדרת את החפצים שלה.
"מה את עושה ליז?" שאלתי.
"אני ראיתי הכל" אמרה.
"אז באמת עקבת אחרי, אבל אמרתי לך כבר שאני מתאהב בנואל" אמרתי בשקט והתיישבתי לידה וראיתי את הדמעות שלה.
"זה לא זה, אתה לא מתאהב או מאוהב בה, אתה אוהב אותה, וראיתי את הדאגה שלך, אתה אפילו בכית מאושר שהיא בחיים, בחיים שלך לא אהבת אותי כמו שאהבת אותה, וזה כואב לי מאוד, כי זה שבר לי את הלב וידעתי שכגודל הציפיות כך גודל האכזבות, אבל בכל זאת, אני לא יכולה לשקר, למה?" אמרה בבכי.
"אני מצטער ליז" אמרתי וחיבקתי אותה.
"אני צריכה להתנצל, באתי במטרה לא טובה, ואפילו שהפרדתי בינכם כביכול, פגעתי לא רק בעצמי אלא גם בך ובה, אני בטוחה שהיא הכי נפגעה, אני מצטערת" אמרה ליז.
"ליז, את יודעת שאני אוהב אותך, ואת האהבה הראשונה שלי נכון?" שאלתי אותה.
"אני יודעת, גם אתה שלי" אמרה ליז.
"אבל אני מאמין שנואל היא האהבה הכי גדולה שלי" אמרתי.
"אני יודעת, זאת הסיבה שאני חוזרת הביתה, ואני מאחלת לשניכם את כל האושר שבעולם, אני לא יכולה להסתכל עליה כרגע אבל בעתיד שניפגש שוב, אני אתנצל כמו שצריך" אמרה ליז.
"אני מבין" אמרתי.
"ועוד דבר אחד יש לי לבקש ממך אוס" אמרה ליז.
"כן?" אמרתי.
"תשמור עליה, חסר לך אם תעזוב אותה למישהי אחרת, אחרי הכל היא הילדה שניצחה אהבה של חמש שנים, אני לא אכנע לאחרת שהיא לא היא" אמרה ליז וצחקתי.
"מבטיח" אמרתי.
"טוב, באו לקחת אותי, להתראות אוסטין" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי.
"תתקשרי אליי שתגיעי הביתה" אמרתי לה והיא הינהנה ויצאה.
"איך אתה אחי?" שאל ליאם.
"בסדר אני חושב" אמרתי.
"אז מחר תנסה לדבר עם נואל?" שאל ליאם.
"כנראה" אמרתי ונשכבתי על המיטה לישון, איך עשיתי את זה, היא בטוח תברח ממני.
-נ.מ נואל-
התחלתי להתקדם לבית הספר, עכשיו הולך להיות מביך עם אוסטין לא? בעצם לא צריך להיות מביך, כאילו מה אכפת לי נכון? נכון.
"נואל" אמרו הבנות מאחורי והתחבקנו.
"היי בנות" אמרתי.
"שמעת? שמענו שליז עזבה וחזרה לבית הספר שלה" אמרה ליה.
"מה? למה שהיא תעשה את זה?" אמרתי.
"כנראה שהיא הבינה שאוסטין אוהב אותך" אמרה יעל.
"הוא לא אוה-" אמרתי ונזכרתי בנשיקה.
"מה את מסתירה? המבט שלך חשוד" אמרה יעל.
"כלום" אמרתי ורצתי לבית הספר ובאתי ליפול במדרגות.
"תיזהרי זה מסוכן" נשמע קול מאחורי והכנתי את עצמי למכה שהולכת להגיע.
YOU ARE READING
האם אתה יכול לשמור על הסוד שלי?
Teen Fictionלפעמים יש סודות שקשה מאוד להסתיר, בואו תצטרפו למסע של נואל לוי ותגלו על כל הדברים והבעיות שהיא נקלעת לתוכן, והכל כדי לשמור על הסוד שלה. אז למה אתם מחכים?
