פרק 6

98 12 6
                                    

נקודת מבט סופר-
בערב בו ג'ימין קיבל את המכתב שבו הוא הבין שהחלום שלו עוד רחוק ממנו, המנהל סה-ג'ין ערך ישיבה עם כל השופטים של האודישנים לפני ההיכרות עם הלהקה שתיהיה יום אחר כך.

"מחר זה יום אחרון. הלהקה תיסגר" המנהל אמר.
"כמה בנים יש בלהקה?" היחצן שאל, "שש בנים" המנהל ענה.
"תקשיבו אני כינסתי אותכם לכאן גם כדי לסגור דברים אחרונים לפני בואה של הלהקה וגם כדי לדבר איתכם על משהו שמציק לי" המנהל אמר וכולם הנהנו.

"אני יודע שכבר שלחנו את המכתבים לכל הילדים שלא התקבלו, אבל יש מישהו אחד שאני צריך לשמוע את הדעה שלכם עליו" המנהל אמר והמשיך "פארק ג'ימין. הלהקה בתכנון שלה היא שש אני יודע. אבל אני מרגיש שהוא חייב להיות שם. עכשיו השאלה שלי אליכם היא אם זאת תיהיה החלטה נכונה? " המנהל שאל.
"ג'ימין... אני זוכר את האודישן שלו הוא רקד טוב מאוד! אני בהחלט חושב שכדאי לנו אותו" הכוריאוגרף אמר.
"יש בעיה קטנה עם הקול שלו.. אבל אני חושב שאם באמת נעבוד על זה ביחד נוכל לתקן אותה והוא ישיר מדהים" המוזיקאי אמר.
"הוא התלבש בסדר אם אני זוכרת נכון. אפשר בקלות להפוך את הסטייל שלו למהמם!! " הסטייליסטית אמרה.
"אני חושב שכדאי שבע בנים, כי שש זה פחות מוכר. אני בעד! " היחצן אמר.
"טוב אז פארק ג'ימין יכנס ללהקה. אני אודיע לו מחר כי עכשיו כבר מאוחר. תודה לכם רבותיי וגברתי" המנהל אמר וכך סגר את הישיבה.

בינתיים פארק ג'ימין עדיין בוכה בחדרו,אבל רק אם היה מסתכל בחלון לכוכבים ,רק אם היה עושה את זה, ורואה עד כמה השמיים יפים אולי אז היה מבין שחלומות תמיד מתגשמים...


נקודת מבט ג'ימין-

קמתי בבוקר מצלצול של הודעות.  כל הלילה בכיתי. אני כל כך רציתי את זה. זה החלום שלי.
למה אני אף פעם לא מספיק טוב.
קמתי לפלאפון כדי לראות ממי ההודעות.
גיליתי שיש לי 10 שיחות שלא נענו מטאי ועוד איזה חמישים הודעות ממנו. 
אני יודע למה.
אתמול אחרי שנעלתי את הדלת והתחלתי לבכות אמא שלי הבינה מה קרה, והיא יודעת שאני לא רוצה שיפריעו לי אז היא לא אמרה כלום. טאי התקשר כבר אז , אבל לא הייתי במצב לענות לו. אחרי שעה שהייתי נעול בחדר אמא שלי נכנסה עם אוכל היא רק אמרה לי שלא נורא ואני עדיין הכוכב שלה והיא גם אמרה שטאי התקשר והוא מאוד מצטער שאני לא התקבלתי. הוא התקבל, ואמא שלי אמרה לי כשאני ארגיש טוב יותר להתקשר ולאחל לו מזל טוב, כי הוא דואג לי.

כנראה בגלל זה כל הלילה הפלאפון שלי צילצל.

פתחתי את הפלאפון ונכנסתי לצ'אט שלי ושל טאי והתחלתי לקרוא את ההודעות:

<20:34>~טאי: ג'ימיןןןן
<20:34>~טאי: ג'ימיןןן
_שיחה שלא נענתה מטאי_
<20:35>~טאי: ג'ימין ת ע נ ה לייי כבר
<20:36>~טאי:אני התקבלתי ואתה???
_שיחה שלא נענתה מטאי_
_שיחה שלא נענתה מטאי_
_שיחה שלא נענתה מטאי_
<20:40>~טאי: למה אתה לא עונה קרה משהו?
_שיחה שלא נענתה מטאי_
_שיחה שלא נענתה מטאי_
_שיחה שלא נענתה מטאי_
_שיחה שלא נענתה מטאי _
<21:06>~טאי:ג'ים בבקשה תענה אני צריך את החבר שלי
_שיחה שלא נענתה מטאי_
<21:08>~טאי: ג'
<21:08>~טאי: י
<21:08>~טאי: מ
<21:09>~טאי: י
<21:09>~טאי:ן
<21:14>~טאי: פארק ג'ימין אם אתה לא עונה לפלאפון אני מתקשר לבית שלך!!
_שיחה שלא נענתה מטאי_
<21:17>~טאי: יה! פארק ג'ימין! אני מתקשר!!!
<21:37>~טאי: ג'ימין תקשיב...
דיברתי עם אמא שלך והיא סיפרה לי שלא התקבלת.
אני כל כך מצטער בשבילך.
אני יודע שזה חשוב לך.
בבקשה ג'ים תסלח לי שהתקבלתי בבקשהה.
אני לא רוצה שזה יהרוס את החברות בנינו בבקשה!!!
ג'ים אתה חשוב לי ואני אפרוש מהלהקה אם צריך.
ג'ימין בבקשה תענה לי.
אני מצטער זה החלום שלך אבל אתה יודע שזה אודישן אחד ויהיו עוד אל תאבד תקווה בבקשה לפחות בשבילי.
ג'ימין בבקשה תענה לי אני צריך אותך אני צריך את פארק ג'ימין בבקשה.
<8:56>~טאי: בוקר טובבב
<8:57>~טאי: אני בדרך לביג-היט היום הלהקה מתחילה לעבוד
<9:00>~טאי: ג'ימין גם אם לא תרצה להיות חבר שלי יותר אני יהיה חבר שלך גם אם תחסום אותי אני אמשיך להיות איתך ולדבר איתך כי זה מה שחברים עושים
<9:21>~טאי:אנחנו מתחילים באחד עשרה את הישיבה אז יש לי זמן לדבר איתךךךך
<10:19>~טאי: אני מניח שלא התעוררת אע היפהפייה הנרדמת?  (-‿◦)

אוקיי אני באמת אוהב את הבן אדם הזה. ואני לא יודע איזה שטויות הוא חושב. אני בכלל לא כועס עליו דווקא, אני חושב שזה מגיע לו להתקבל אני רק הייתי עצוב. אני אשלח לו הודעה עכשיו.

<10:46>~ג'ימ: טאי בוקר טוב! אני לא כועס עליך..
אני גאה בךךך מאוד!! אני הייתי קצת עצוב שלא התקבלתי בגלל זה לא הייתי מוכן לענות לשיחות שלך אז סליחה..
ושלא תעז לחשוב שאתה תעזוב את הלהקה בשבילי אוקיי??
ואני כל הזמן פה בשבילך טאהטאה (#^_^#)
ויש לי חדשות!  יש לך כבר מעריץ ראשון שזה אני בכבודי ובעצמי. ואחרי שתסיים את כל התכנונים ללהקה אני מבטיח לפצות אותך על כל הדאגה שלך!
ותגיד, למה הלכת בתשע? אם זה מתחיל באחד עשרה??
ובחיים א ל תקרא לי היפהפייה הנרדמת יותר.

<10:47>~טאי: ג'ימינייייייייי תודה תודה תודה. אמרו לבוא בעשר אני לא יודע . אני ככ אוהב אותך חבל שאתה היפהפייה הנרדמת הייתי יוצא איתך.

<10:47>~ג'ימ: קים טאהיונג למה אתה משקר במצח נחושה? כולנו יודעים שאתה מעדיף לצאת עם מוכרי גלידה מאשר נסיכות... (;

<10:48>~טאי: פ א ק ג'ימיןןןןן תרד ממני כבר! אני לא דלוק עליו! עבר יותר משבוע הוא לא זוכר אותי.

<10:51>~ג'ימ: כן כן תאמין לי שקשה לשכוח את קים טאהיונג.

טאי תמיד מציק לי עם הנסיכות האלה.
אני די רעב אני אלך לאכול.
נכנסתי למטבח וחיכה לי צלחת על השולחן עם קימצ'י! יש!!
התחלתי לאכול ואז צילצל הטלפון של הבית.
-"הלו?"
-"פארק ג'ימין?"
-"כן?"
-"שלום מדבר אדון סה -ג'ין המנהל של החברה ביג-היט.."
-"ש-שלום?"
-"ג'ימין תקשיב, אתמול עשינו ישיבה אחרונה כל השופטים והחלטנו פה אחד,שמגיע לך הזדמנות נוספת להיות חלק בביג-היט. ובנוסף הבנו שלא הערכנו נכון את האודישן שלך. אני שמח לבשר לך שהתקבלת ללהקה. "
-"א-אתה ר-רציני?"
-"אני נשמע לך צוחק?"
-"ל-לא אדוני."
-"תקשיב בגלל שהודענו לך מאוחר וכבר יש ישיבה ללהקה היום. הם יכירו אותך מאוחר יותר,  זה בסדר מצדך? אתה יכול לבוא עד היום בערב למשרדים בקומה A12 הלהקה תיהיה ותישב על הדברים."
-"כן אדוני. תודה לך.  אני אבוא."
-"אוקי ילד אני מחכה בקוצר רוח לפגוש אותך."
והתנתקה השיחה.
אוקיי
עכשיו אני לא מאמין.
______________________________________










("אתה לא צריך כוכב משאלות. אתה צריך להאמין בעצמך ")
🐱✨❤



never-לעולם לאWhere stories live. Discover now