נקודת מבט ג'ימין-
האחרים חזרו מהקניות וחגגנו להוסוק יום הולדת, בשביל הוסוק התאפקתי לא להיראות עצוב כרגע.
כל אחד העניק להוסוק מתנה, בדיוק כפי שעשינו ביום הולדתו של טאהיונג לפני חודשיים בערך.
"תודה לכם כולכם! אתם יודעים שגם ג'ונגקוק קנה לי מתנה! הוא התקשר אליי ואיחל לי מזל טוב..." ברגע שהוסוק אמר 'ג'ונגקוק' כיווצתי את ידי לאגרוף, וניסיתי להתאפק לא להראות איך אני מרגיש.
"...אוקיי תודה לכם! ג'ין, נאמג'ון, טאהיונג, יונגי, ג'ימ- ג'ימין? הכל בסדר?", הוא שם לב שמשהו לא כשורה אצלי כשהפנה את מבטו אליי.
"אמ.. כן.. אני.. שירותים.. " אמרתי להם וברחתי לשירותים עם דמעות בעיניי. נעלתי את הדלת של השירותים, וישבתי על הרצפה מחבק את רגליי ומניח את ראשי עליהם.
בכיתי, כן בכיתי. אני אפילו לא יודע למה אני בוכה, האם זה בגלל שאני רוצה שג'ונגקוק יפסיק להתעלם ממני, או שזה בגלל שדי צעקתי עליו בפלאפון במקום לדאוג לשלומו, אולי שניהם..
אני בכיתי, וכל דמעה שירדה על לחיי שרפה, כל דמעה הזכירה לי כמה אני מרגיש בודד עכשיו, אני פשוט רוצה לחזור חזרה לאותו יום בבוסאן שם עוד היינו תמימים.
"ג'ימין.." שמעתי מישהו קורא לי, "ג'ימין תפתח לי בבקשה.." זה היה טאהיונג.
מחיתי את הדמעות הדבקתי חיוך מזוייף ופתחתי לו את הדלת, "ג'ימיני תספר לי מה קרה.." הוא הסתכל עליי כמו שמסתכלים על כלב עזוב בגשם, ניסיתי להיראות הכי בסדר שאפשר "מה זאת אומרת? אני בסדר!" אמרתי לו. "אייש.. אני יודע שלא.. ג'ימי.. מה קרה? אני כאן איתך אתה יכול לספר לי הכל!" לא יודע איזה מילה בדיוק ממה שהוא אמר הצליחה לגרום לי להתפרק שוב, וחזרתי לבכות שם עוד פעם מחבק את רגליי ודוחף את ראשי בין ידיי.
"ג'ימיני..." טאהיונג התכופף אליי והניח את ידו על ראשי וליטף אותי, לא יכלתי להחזיק את זה עוד וחיבקתי אותו.
הנחתי את ראשי על חזהו והמשכתי לבכות, "זה ג'ונגקוק.." אמרתי לו. "מה קרה עם ג'ונגקוק?" טאהיונג שאל, "הוא לא מפסיק להתעלם ממני.. מהיום הראשון.. ואני מנסה הכל אבל הוא לא מפסיק.. אני לא יודע למה הוא שונא אותי כל כך.. " סיפרתי לו. "ג'ימיני... אני לא יודע מה קורה בדיוק בינך לבין ג'ונגקוק.. ולא משנה מה אגיד לך זה לא יעזור, כי התשובה שאתה צריך לשמוע נמצאת אצל ג'ונגקוק. תחכה עד שיחזור מאמריקה ותדבר איתו, אני בטוח שיש לו הסבר. ג'ונגקוק לא מתעלם ממך כי שונא אותך אני בטוח! " הוא המשיך ללטף לי את הראש, "תודה טאהיונג" אמרתי, שטפתי פנים וחזרנו למסיבה.
כולם כבר נרדמו אבל אני לא מצליח, אז יצאתי לנשום אויר בחוץ אפילו שכבר קצת אחרי חצות ומאוחר. הסתובבתי ליד הדירה שלנו האוויר כן עזר לי להרגיש קצת יותר טוב, יש באוויר משהו מאוד מרגיע כשהוא מלטף לך את השיער ונושק לעורך.
הייתי בדרך חזרה לדירה ואז הפלאפון שלי צילצל.
YOU ARE READING
never-לעולם לא
Fanfiction"היונג! כל יום איתך הוא היום האהוב עליי. אז היום זה היום החדש האהוב עליי! " \\ג'ימין הוא ילד שפשוט הלך אחרי החלום שלו. להתקבל ללהקה ולהופיע כמו שהוא חלם מאז שהיה קטן. האם החלום הזה הוא חלום טוב או סיוט?// ~כשאתה אוהב מישהו. אתה לעולם לא מוותר. לע...
