נקודת מבט ג'ימין-
קשה לי להאמין,הכל קרה כל כך מהר.
לפני חודשיים עוד ישבנו פעם ראשונה בחדר של המפיק, והנה אנחנו בדרך לצלם את הקליפ של השיר הראשון שלנו. "No more dream" היה לי כל כך כיף להקליט את זה עם כולם, ולרקוד את זה.
אהבתי את כל השירים באלבום שלנו.
אני פשוט ממש מתרגש, זאת הנסיעה הכי מלחיצה שלי יותר מהנסיעה לאודישן.
טוב לא, לא יותר מהאודישן.
כשנכנסנו לבניין שבו אנחנו מצלמים את הקליפ, המנהל פידי-נים קיבל אותנו.
הוא אמר שיש לנו עכשיו הדרכה עם הבמאי, אז הלכנו לחדר של הבמאי.
"הו היי כולם! אני מר סול בבקשה בואו אחריי" מר סול הבמאי אמר, והוביל אותנו לסט הצילומים.
"אוקיי לפני שנתחיל לארגן אותכם ולהסביר לכם הכל, בבקשה תראו לי את הריקוד של השיר".
מר סול ישב על כיסא מולנו, והשיר התחיל להתנגן.
כשסיימנו לרקוד, הוא קם והתחיל להתהלך בחדר.
"משהו חסר לי פה.. הריקוד עצמו טוב אבל המעריצים כבר כל כך מתרגשים לקראת הדביוט צריך שזה יהיה אדיר!" מר סול אמר, "מה לא טוב בריקוד שלי?" פתאום מר סאן הכיאוגרף נכנס לחדר. "הו הכל טוב פשוט חסר לי משהו.." מר סול ענה. מר סול התחיל לעבור ביננו ולבחון אותנו, ואז הוא עצר בי. "ג'ימין אני רואה שיש לך שרירים בידיים.." מר סול אמר, "הו כן אדוני! יש לי גם שרירי בטן ורגליים!" התלהבתי כשהוא דיבר על השרירים שלי. "שרירי בטן אתה אומר?" מר סול התחיל לחייך חיוך קטן, "הו לא לא לא הם רק התחילו ואתה כבר רוצה שהוא ימכור את הגוף שלו?!" מר סאן הרים את קולו קצת על מר סול.
רגע מה? למכור את הגוף? מה זאת אומרת? מי?
"אבל אתה יודע שזה מאוד מקדם!" מר סול יצא להגנתו, "לפחות תשאל אותו" מר סאן אמר.
"ג'ימין" מר סול פנה אליי, "האם אתה תיהיה מוכן להכניס בכיאוגרפיה קטע שלך חושף את שרירי הבטן שלך?" מר סול שאל אותי, בלעתי את רוקי בחשש.
זה אומר כיאילו להרים את הגופייה? לפני כולם?
"אה... אמ.. אני.. חו-חושב שכן.." עניתי.
"יופי עכשיו בוא תראה לנו את הקוביות שלך זה בסדר פה כולם בנים אם אתה מתבייש!" מר סול אמר, "לא אני לא מתבייש בכלל לא!" אמרתי להגנתי והורדתי את הגופייה שלי.
שמתי לב שכולם הסתכלו עליי.
כולם.
הרגשתי חשוף,
אבל איכשהו הייתי גאה בעצמי שאני עושה את זה.
אחר כך מר סול הסביר לנו הכל ואיך נצטרך להתנהג בקליפ, ואז הוא השאיר לנו עשר דקות של הפסקה לפני שנתחיל לצלם.
"ג'ימין!" יונגי קרא לי, "כן?" אמרתי לו.
"אל תעשה את זה אתה לא חייב! לחשוף את הגוף שלך ככה על בסיס קבוע? אתה בכלל לא חייב" יונגי ניסה להגן עליי, חשבתי על זה קצת.
כיאילו הוא צודק באיזשהו מקום, אבל אני חושב שזה יפתח לי ביטחון עצמי יותר על הבמה.
"יונגי אתה יודע שאנחנו די חייבים לעשות דברים שהם אומרים לנו, אבל זה לא רק זה אני כן רוצה לעשות את זה!" אמרתי לו, "אתה בטוח?" הוא שאל, "כן" עניתי.
ואז הלכנו לצלם את הקליפ.
---
YOU ARE READING
never-לעולם לא
Fanfiction"היונג! כל יום איתך הוא היום האהוב עליי. אז היום זה היום החדש האהוב עליי! " \\ג'ימין הוא ילד שפשוט הלך אחרי החלום שלו. להתקבל ללהקה ולהופיע כמו שהוא חלם מאז שהיה קטן. האם החלום הזה הוא חלום טוב או סיוט?// ~כשאתה אוהב מישהו. אתה לעולם לא מוותר. לע...
