נקודת מבט ג'ימין-
"היונג! היונג! קום! אמא לוקחת אותי לחוג והיא אמרה שתקום לסדר את החדר!" ג'יהיון אמר תוך כדי שהוא קופץ עליי כדי שאקום, "טוב טוב אני קם! תרד ממני!" צעקתי עליו על הבוקר נשבר לי הגב.
"ג'ימיני היונג איך היה לך באודישן אתמול?" ג'יהיון שאל אותי, "היה בסדר וגם היה לי כיף כי אכלתי גלידה אתמול עם חבר" עניתי לו. "או! היונג אני בטוח שתצליח! זה החלום שלך וכמו שלימדת אותי חלומות מתגשמים! וגם אני רוצה גלידה! היונג תקנה לי גלידה!" הוא אמר וחייכתי, "תודה לך ג'יהיוני ובטח שאני אקנה לך גלידה כמה שתרצה!" אמרתי לו ובילגנתי לו תשיער ואז הוא חיבק אותי. "ג'יהיון!!" אמא צעקה , "אני בא אמא! ביי ביי היונג!" הוא אמר ויצא מהחדר שלי.
קמתי לסדר את החדר. סידרתי את המיטה זרקתי את כל הניירות שאני לא צריך והרמתי את הכביסה ושמתי לב שמשהו נפל מהמכנסיים שלבשתי אתמול.
הרמתי את הדבר שנפל ונזכרתי.. זה היה הפתק שג'ונגקוק הילד מאתמול הביא לי. ברצינות אני לא מבין את הקטע שלו? כיאילו מצד אחד הוא מאוד ביישן מצד שני הוא גם מאוד מוכשר ומצד שלישי הוא גם חמוד? מוזר הוא באמת חמוד אף פעם לא חשבתי ככה לא על בן בכל אופן. כיאילו למה אתה צריך להתבייש אתה פאקינג מהמם. אבל עוד יותר מה שסיקרן אותי בילד הזה הוא שהשם שלו מאוד מוכר לי.. ג'ונגקוק למה זה כל כך מוכר לי? טוב לא נראלי שזה שווה להתעסק בזה יותר מדי.
עבר שבוע מאז האודישנים ואני וטאי מאוד התקרבנו. טאי זה טאהיונג נתתי לו שם חיבה, והשם חיבה שלי ממנו זה ג'ים. הוא בא אליי פעם אחת לשחק וגם הלכתי אליו פעם אחת לראות סרט. כל יום התכתבנו בפלאפון גיליתי שהוא מאוד מוכשר הוא למד משחק, הוא מנגן בסקסופון, והוא יודע לשיר אופרה גם. גיליתי שגם אני יותר גדול ממנו! אפילו ששנינו בני 17 לי יש יום הולדת לפניו. אני ממש שמח שהכרתי אותו.
אבל הדבר שהכי מפחיד אותי זה שאני וטאי לא נתקבל ללהקה או שרק אחד יתקבל,או שאני פשוט לא אגשים את החלום שלי. והיום אומרים את התוצאות אני ממש מפחד. אני חושב שזה יהיה, המכתב הכי מפחיד שאקבל בכל החיים שלי.
הייתי כל היום בבית לבד, אבא שלי היה בעבודה ואמא וג'יהיון הלכו לקניות. הם הציעו לי גם לבוא, אבל לא רציתי לפספס את הרגע כשהמכתב יגיע. כבר הגיע הערב ועדיין לא היה שום מכתב..
אחרי שעה אמא וג'יהיון חזרו לבית הלכתי לקראתם כדי לעזור להם לפרוק את הקניות.
סיימנו לפרוק את הקניות. אוף אני לא מאמין שהמכתב עדיין לא הגיע. גם בדקתי עם טאי וגם המכתב שלו לא הגיע, אבל שאלתי אותו לפני שעה אז יש מצב שכבר יש לו. "ג'ימיני חמודי למה הפרצוף העצוב הזה? " אמא שאלה אותי, "סתם פשוט המכתב של התוצאות מהאודישן לא הגיע עדיין.." עניתי. "ג'ימיני היונג אתה מתכוון למכתב הזה? לקחתי אותו מהתיבת דואר לפני שנכנסנו לבית…" ג'יהיון אמר לי והראה לי מכתב ועל המכתב כתוב 'ביג-היט'!! זה באמת המכתב! "כןןן! ג'יהיון זה המכתב!" אמרתי ולקחתי לו את זה מהר מהיד.
אוקיי, אני ממש לא מוכן לרגע הזה. החזקתי את המכתב והיד שלי רעדה הסתכלתי על אמא שלי וג'יהיון שחיכו שאני אפתח את המכתב. לקחתי נשימה עמוקה ופתחתי.
התחלתי לקרוא את המכתב:
'לכבוד מר פארק ג'ימין היקר,
אנחנו מצטערים לבשר לך שלא התקבלת ללהקה..'
פה נפל לי המכתב מהיד.
רצתי עם דמעות בעיניים לחדר שלי ונעלתי את הדלת.
אני פשוט לא מאמין.
______________________________________
°
°
°
°
°
°
<"זה אף פעם לא מאוחר מדי להגשים חלומות... ">
🐱✨❤
YOU ARE READING
never-לעולם לא
Hayran Kurgu"היונג! כל יום איתך הוא היום האהוב עליי. אז היום זה היום החדש האהוב עליי! " \\ג'ימין הוא ילד שפשוט הלך אחרי החלום שלו. להתקבל ללהקה ולהופיע כמו שהוא חלם מאז שהיה קטן. האם החלום הזה הוא חלום טוב או סיוט?// ~כשאתה אוהב מישהו. אתה לעולם לא מוותר. לע...
