פרק 4

151 14 2
                                    

נקודת מבט טאהיונג -

אני וג'ימין היינו בדרך לגלידרייה ברגל. אמרתי לו שאני חושב שראיתי אחת בדרך, הוא סמך עליי ונתן לי להוביל אותו. אני באמת שמח שהכרתי היום את ג'ימין. אמנם הכרנו לפני כמה שעות אבל אני מרגיש שהעובדה שהוא כמעט הקיא עליי הייתה צריכה לקרות. אני נהנה בחברתו, אני נהנה לטפל בו ולהציק לו. והוא כל כך נחמד אליי, אני לא רגיל לזה.

הלכנו רבע שעה בערך עד שמצאתי את הגלידרייה. השם של הגלידרייה הוא
'Sugar and cream'.(שוגר אנד כרים)
היא גלדרייה קטנה בפינה של הרחוב , אין מקום לשבת בחנות אז יש שולחנות בחוץ. אין פה גם הרבה אנשים ואין הרבה שולחנות, שמתי לב שיש שולחן פנוי רחוק מהעמדה של הגלידה.

"היי, ג'ימיני~"

"כן טאהיונג?"

"יש שולחן שם בקצה, לך תשב שם ואני אלך להזמין לנו גלידה. אבל לפני שאני אלך איזה טעם אתה הכי אוהב?" שאלתי אותו, "וניל עוגיות, בבקשה.. " הוא ענה, חייכתי והלכתי לכיוון הגלידרייה בזמן שהוא ישב בשולחן וחיכה.

הלכתי לעמדת המוכר אבל לא היה שם אף אחד, "אולי המוכר בהפסקה?" חשבתי. בינתיים שמעתי שיר מהחדר האחורי של הגלידרייה, זה היה שיר ראפ, אבל "וואו" הראפר הזה יודע מה הוא עושה.

התחלתי לרקוד לצלילי הראפ זה מאוד קליט, מעניין איך קוראים לראפר? הוא עושה את הראפ מדהים. פתאום השיר נפסק ונבהלתי קצת כי גיליתי שהמוכר בוהה בי עם פרצוף מבולבל. "מה אתה עושה?" הוא שאל, "אממ כלום אני רק פשוט נהנתי קצת יותר מדי מהשיר ששמת..." עניתי לו. "א-אוקיי אתה רוצה להזמין משהו?" הוא שאל, "מה? אה כן.. אממ.. גלידת וניל עוגיות וגלידת תות בבקשה". המוכר התחיל להכין את הגלידה ואני עדיין מסוקרן .
"אממ סליחה אדוני?  איך קוראים לראפר ששר בשיר ששמת?" שאלתי אותו, "זה לא ראפר.. זה הייתי אני ששר" הוא ענה. רגע מה? וואו הוא לא נראה ראפר בכלל, הוא נראה גדול ממני בכמה שנים אפילו שהוא נמוך קצת, הוא גם נראה מישהו רגוע ולא אנרגטי כמו ראפרים בדרך כלל.. אבל אסור לשפוט ספר על פי הכריכה שלו..  "אממ וואו אתה ממש טוב!!  אני באמת חשבתי שזה ראפר מקצועי, אולי תיבחן באודישנים שיש פה קרוב? אתה בטוח תעבור!!" אמרתי לו, "כן. הלכתי להיבחן כבר אבל נאמ אני לא מפתח ציפיות.. " הוא אמר והושיט לי את הגלידות. "לא! אתה באמת ממש טוב! זה הראפ הכי טוב ששמעתי בחיים שלי. בבקשה אל תוותר על זה. אתה תצליח אתה תראה שאתה תעבור את האודישן, ולא תצטרך למכור יותר גלידות ! אתה ממש מוכשר! ותודה על הגלידות." אמרתי לו שילמתי והלכתי משם.

אני לא מאמין שדיברת אליו ככה בכזה ביטחון אני בסדר עם אנשים רגילים אבל הוא באמת מוכשר והוא נחמד ויש לו פנים קטנות וחמודות כל כך. רגע.. על מה אני חושב?! אייש רק הכרתי את הבחור וכבר אני מפתח תקוות.. רגע מה? למה אני ממשיך לחשוב עליו?!

never-לעולם לאWhere stories live. Discover now