Part-6

572 35 2
                                    

"אמא" קראתי ונכנסתי לבית בסערה, היא יצאה מחדר ובעזרת ידה אמרה לי להיות בשקט.

"תעני לי בכן או לא, את ידעת שאבא בגד בך?" היא הביטה בי כאילו נפלתי מהירח.

"איך.." קטעתי אותה בהינף יד,

"את יודעת שהוא בגד בך עם אמא של איוון?" שאלתי ואחזתי בליבי, היא הניחה את ידה על פניי וניגבה את הדמעות שתפסו את מקומן.

"אני בהריון אמא, אני לא יודעת מה לעשות" אני אומרת בלחש.

היא רועדת, מחבקת ומחזקת אותי בנשיקות קטנות, "תרגעי מותק, אני אכין לך תה צמחים"

-

"אבא ואני עמדנו להתגרש ואז גיליתי שאני בהריון עם מלאני, אבא אהב אותי ואני אותו כמובן, הייתה את התשוקה ואת האהבה אבל לא כמו פעם, הוא סיפר לי שלושה ימים לפני שגיליתי שאני בהריון, שהוא בגד בי, אם את זוכרת, הייתה את התקופה הזאת שהייתי יותר בעבודה מאשר בבית, אז זה הזמן הזה שהסתרתי מאבא שאני בהריון,"

"הוא מצא מסמך על השידה בחדר שלנו, מסמך שכתוב בו הסכם הפלה," היא לוחשת ואוחזת בראשה, מזדעזעת מחשיבתה על הרעיון הזה.

"הוא צעק עליי שאני לא עושה את זה וכנראה שזה התיקון שלנו, נתנו לזה הזדמנות והוא חזר להיות הגבר שהתאהבתי בו ואז קרתה התאונה, ששמעתי עם מי זה היה, הבנתי שהוא חי חיים כפולים, ידעתי מי האישה שבגדה איתו בי," הוסיפה.

"איוון רצה לנקום באבא, דרכי ונפלתי לשקרים שלו כמו מפגרת, האמנתי לו והנה נכנסתי להריון" זרקתי צחקוק ציני וחסר הומור לאוויר.

"הוא באמת אוהב אותך מותק, ראיתי את זה בעיניים שלו, תנסי לדב-" קטעתי אותה בחוצפה, "אין על מה לדבר, אני עושה הפלה שבוע הבא, קבעתי תור"

אמא שתקה ולא מחתה את בחירתי, "את לא עושה הפלה, אל תהיי מפגרת" קולה של אנאבל נשמע מאחוריי.

היא חיבקה אותי מאחור ונשקה לראשי, "שמעתי הכל, אל תעשי הפלה, שתינו יודעות שאת לא רוצה לעשות את זה, אני ואמא כאן ונעזור לך, אל תהרגי אוצר שיכול לגרום לחיים שלך להיות הרבה יותר טובים ממה שהם עכשיו"

"את במאית וכותבת של סדרה שהולכת להיות מדהימה, את כותבת המחזה הכי מדהים בעולם והכי מבוקש, את צריכה משהו שיגרום לחיים שלך להיות נורמליים ולצאת מהקובייה שלך" היא מעודדת.

"אני אוהבת אותך, תודה" אמרתי ואחזתי ביד שלה ושל אמא, לחשתי לאמא שאני אוהבת אותה ובתמורה קיבלתי נשיקה חמה על הלחיים.

"את הגאווה שלי ושל אמא בעיקר, תזכרי את זה, אנחנו מאחורייך בכל החלטה, אנחנו איתך תמיד" אחותי הקטנה גרמה לי להבין דבר או שניים.

-

אחרי כמה ימים ששהיתי אצל אימי, חזרתי לבית שלי ושל איוון למרות שהייתי צריכה לקחת את הדברים שלי כבר באותו היום שעזבתי.

החלטתי לעשות את ההפלה, אך בדרך טבעית ולא בגרידה, אני פותחת את הדלת הבית, הבית כולו חשוך וריח של צחנה ואלכוהול ששולטים מי יפיץ יותר ריח.

הריח עושה לי רע והדבר הבא שאני מתחילה לעשות זה להקיא לאסלה, שערי מורם אחורנית ואני ממשיכה להקיא למרות שאני רוצה להעיף אותו ממני.

אני מסיימת להקיא, מרימה את ראשי ופוגשת בעיניים כבויות, פנים נפולות ולחיים מעוטרות בזקן,
"תתקלח" לחשתי ושטפתי את הפנים.

"את חוזרת?" שאל ואחז במותניי,
"לא, באתי לקחת את הדברים שלי, אני חוזרת לאמא שלי" אמרתי.

"אבל הסדרה שלך, הכל כאן" הוא לוחש.

"אל תדאג לי, כנס להתקלח" לחשתי ויצאתי משם.

הרמתי את הבקבוקים שהיו על השולחן, את השברי הזכוכיות של בקבוקי הבירה מהרצפה, סידרתי הכל ופתחתי את החלונות של הגינה.

התחלתי לשטוף במהירות את החלל, נכנסתי למטבח, הכנתי משהו קטן לאכול לאחר שסידרתי את כל מה שאיוון הרס.

הרגשתי צעדים קטנים מאחוריי, הסתובבתי וקלטתי צלם פפארצי נכנס לבית שלי מהגינה, הפלתי את הכוס זכוכית שהייתה בידי וצעקתי.

"אלי מה יש?" איוון רץ במהירות וקלט את צלם הפפארצי יוצא מהבית לגינה, איוון התכוון לגמור על חייו וכשראה את מצוקתי, הוא בא לעזרתי.,

"אני אמרתי לך שצריך לשים סורגים וטביעת אצבע" אני לוחשת בטראומה, הוא אוסף את שברי הזכוכית,
הוא נעמד מולי ומרים את ראשי מעלה ונושק לקודקוד ראשי.

אני מסתכלת על פניו שהיו נקיות, עיניו ברקו ופניו היו מודאגות מאשר שמחות.

"תקשיבי לי, אני יודע שאני אידיוט ואני אבין אם את תסרבי או תקומי ותלכי" הוא לוחש ואני לא מבינה.

הוא כרע ברך ושלף מכיסו קופסה לבנה, פתח אותה בזהירות וחשף בפניי טבעת זהב עם יהלום קטן ועדין.

"סבתא שלי תמיד אמרה לי שביום שאתאהב במישהי ואני באמת אוהב אותה בלי גבולות, אני אקח את הטבעת שלה שאמא שלה הביאה לה בליל כלולות שלה ואציע לאישה שאותה אני רוצה"

"אני יודע שאני מפגר ואידיוט ומהיר אבל אני פאקינג אוהב אותך אלי, בחיים לא חשבתי שאני אצליח להתאהב, אני לא הייתי צריך לעשות את מה שעשיתי וברור שאני אבין אם תאמרי לא ותלכי,"

"אנ- אני מפחדת" ירדתי לגובה העיניים שלו.

"ממה?" הוא לוחש ועוטף אותי בזרועותיו,

"שתבגוד בי כמו שאבא שלי בגד באמא שלי" הוא מוציא מהקופסה את הטבעת ושם אותה בידי.

"את האחרונה שאני אבגוד בה, אני יודע שפגעתי בך ואין לזה מחילה אבל אני צריך הזדמנות אחת,

בינתיים קחי את הטבעת, תשמרי עליה, תחשבי וקחי את הזמן, אני כאן ואני לא הולך ולא בוגד." הוא נשק לשפתיי נשיקה רכה והקים אותנו.

"תשאירי את הדברים שלך, קחי עוד כמה דברים נחוצים, כשתחליטי מה את רוצה ואם את באמת סומכת עליי, תישארי, אם לא, תיקחי הכל."

הנהנתי לעברו ונכנסתי לחדר שלנו, לוקחת כמה פריטי לבוש שיספיקו לי לשבועות הקרובים.

"הכנתי לך לאכול, אל תזניח את עצמך, אני לא אוהבת לראות אותך ככה, עברנו את זה כבר" אני אומרת ונושקת ללחי שלו והולכת.

-

Dreams Come TrueWhere stories live. Discover now