אני נכנסת לבית אחרי יום ארוך בצילומים, העונה השנייה בדיוק מתחילה להצטלם, קצת מוזר שהמשכתי את הסדרה הזאת שבכלל לא רציתי לעשות אותה, ברגע שסיימנו עם הצילומים לפני שלושה חודשים, ישבתי על תסריט המשך,
אני מניחה את התיק על השולחן ביחד עם שני קלסרים שמלאים בתסריטים וכדומה..
"מתי באת?" שאל ונשק לראשי שנשכבתי על הספה הגדולה שלנו, "עכשיו" לחשתי ואחזתי בראשי.
"מה יש לך?" שאל והזיז את ידי כדי לבדוק אם יש לי חום, "יש לי להקיא"
הוא שחרר את הכפתור ג'ינס שלי מהבטן, הוא יודע כמה אני שונאת ג'ינסים צמודים, הם מוחצים לי את החיים.
"קצת שמנת, נהייתה לך כרס" לחש ונשק לה שהרים לי קצת את החולצה, מזכיר לי שלא סיפרתי לו שאני נכנסת עוד כמה ימים לחודש שלישי,
"אתה אוהב אותי כמו שאני, זה מה שחשוב כאן נכון?" שאלתי בחיוך והוא הנהן ונשק לשפתיי.
"במיוחד עכשיו, שאני קצת אבל ממש קצת אקסיטה*" מלמל, "טיפש"
הרמתי את חולצתו מעלה והעברתי את ידיי על הקעקועים והקוביות, "תדליק מזגן, חם לי" לחשתי,
"ממני?" מלמל בשאלה ודחפתי אותו אחורה, מחפשת בעיניי את השלט של המזגן, שמה 16 מעלות קור ועולה מעל איוון.
אנחנו באמצע דצמבר ואני סובלת מחום, נוראי.
"נו תתפשט" אני מאיצה בו והוא צוחק.
"מי אוהב אותך יותר ממני?" שאל והוריד לי את החולצה, "אף אחד"
"אני אוהב את הכרס הקטנה הזאת" לחש והרים אותי לחדר שלנו,
"אני צריכה לספר לך משהו" אני עוצרת אותו בכניסה לחדר.
הוא הוריד אותי בזהירות והסתכל לי בעיניים בפחד, "בגדת בי?" שאל ונענעתי בראשי במהירות.
"ל..א, לא, זה דב..ר טו..ב, אני חו..שבת, אני לא יוד..עת" אני מתחילה להתבלבל ולגמגם, לחץ תוקף אותי.
"מה קרה?" שאל ועטף אותי בזרועותיו בכדי להרגיע אותי.
"שבוע לפני שנפרדנו, אתה זוכר שהתעלפתי והייתי על הפנים ואמרת לי ללכת לרופא?" שאלתי.
הוא הנהן וביקש עם עיניו שאמשיך, "הלכתי, הבדי..קות היו תקינות אבל הרופא הודיע לי שאני-" קטעתי את עצמי.
"הכל טוב, תגידי את זה" הוא לחש ונשק ברכות לשפתיי.
הרמתי את היד שלו והנחתי אותה על הבטן שלי, נאנחתי בשקט, "אני נכנסת בעוד כמה ימים לחודש שלישי" לחשתי בחיוך.
"איוון, אני בהריון" אני לוחשת בכדי שיקלוט מהר.
"את מחזיקה בבטן, את הילד שלי?" הוא לחש אחרי כמה דקות של שתיקה, נשיפה יצאה מפי והנהנתי.
הוא מחבק אותי ומנשק אותי בלי הפסקה, "אני הולך להיות אבא" הוא לוחש,
"אני פאקינג הולך להיות אבא!" הוא צועק ומרים אותי.
הקלה שוטפת אותי ואני מחייכת, "את הדבר הכי מדהים שהכרתי, אני כל כך אוהב אותך, את לא מבינה כמה" הוא מחבק אותי שוב.
"איוון, אני פחדתי מהתגובה שלך כל כך, אנחנו בשלב בחיים שלא צריך ילד על הראש, זאת אחריות ומעמסה, אנחנו בשלב שאנחנו פורצים והדבר הענקי הזה עוצר אותנו מלהמשיך" אני אומרת והוא מהנהן.
"אבל זה יעשה לזוגיות שלנו טוב, בעיקר יעשה אותנו מאושרים, תודה שאת האמא של הילד שלי" הוא מנשק את מצחי ומחבק אותי שוב.
"אני חושב שצריך לקבוע תאריך לחתונה בהקדם האפשרי" מלמל והנהנתי בחיוך.
"חודש מהיום?" שאלתי, "אלה יהיו מרתונים ועדיין לא סיימת את הצילומים לסדרה"
"יש לי מפיקים, עוזרים וצלמים שאני סומכת עליהם, חודש אחד ואני חוזרת אליהם" הוא נשק לשפתיי וזרק לעברי חולצה ושורט מהארון.
-
"182 מוזמנים סך הכל" אמרתי, "זה קצת לא?" שאל ונענעתי בראשי.
"אתה רוצה 300 איש?" שאלתי, "מה רע?"
"רע מאוד," מלמלתי והוא צחק.
"יש לאמא שלי 20 אנשים וגם לאמא שלך" נזכרתי וזרקתי את העט על השולחן.
"תזמין את מי שאתה רוצה, אני עולה לישון" אמרתי והוא צחק.
"הא ואני לא מתחתנת בכנסייה, אני חצי יהודייה מצד האמא" אמרתי,
"גם אני, אז זה אומר שחתונה אזרחית?" שאל והנהנתי.
-
-כעבור חודש-
"אני לא רוצה את החתונה הזאת, היא יותר מידי" אני צועקת.
"אי אפשר לבטל אותה, היא עוד יומיים" אמר.
"הכל אפשרי, אני לא רוצה אותה, נמאס לי" לחשתי "אני הולכת לאמא שלי, אני לא מסוגלת" אני מוסיפה ונכנסת לחדר.
"את מוכנה להפסיק לברוח?" שאל, "אני לא בורחת, זאת לא החתונה שחלמתי עליה, מצידי להתחתן בים, עם שמלה וחליפה בדולר ועם ההורים והאחים שלנו, זהו."
"אני הולכת לאמא שלי, להירגע קצת" מלמלתי ונשקתי לשפתיו, "אל תשכח שאני והתינוקת שלנו אוהבים אותך"
"אני גם אוהב אתכם, אני אסדר משהו, תלכי למסיבת רווקות מחר בסדר?" שאל והנהנתי.
"חכי" לחש ונעמדתי, מבינה מה הוא רוצה לעשות, הוא הרים את החולצה שלי עד קו החזייה ונשק לבטני ברכות,
"תשמרי על אמא, אמא קצת הורמונלית, עוד מעט היא תירגע בסדר?" סטרתי לראשו והוא צחק.
לפני יומיים גילינו שמסתתרת בבטן שלי תינוקת קטנה, לא יודעת מי יותר שמח, אני או איוון, אבל כבר באותו הערב, התחלנו לחשוב על שם, שם מיוחד אבל.
"אני אוהב אותך ואת אמא בעיקר, אל תשכחי לשמור עליה" הוא נשק ארוכות והוריד את החולצה מטה ונשק לשפתיי,
"כדאי שנבטל את החתונה, נעשה אותה אחרי הלידה" אמרתי,
"אני אבטל הכל, נעשה כמו שרצית טוב?" שאל והנהנתי לבסוף.
-
*אקיסטה- חרמן בצרפתית (אל תתפסו אותי במילה)
