מיומנה של לוחמת

זיקוקים

עוד צרור יריות,
זיקוקים המאירים את החשכה.
וכאן
בשטחים
כל כך חשוך,
שממש אי אפשר לראות
את הבית.

ועוד צרור ועוד אחד
והלב מתכווץ
למרות שכבר התרגל
לפחד.

ועכשיו סתם כואב,
לשמוע יריות מנשק אויב.
והחברים כולם צוחקים
כי מה עדיף - לצחוק או לבכות?
ואף אחד לא מודה,
שבשלוש בלילה,
כששר המואזין
אתה רוצה הביתה שזה כואב.

אי שם בעיר א-רם,
מחוץ לגבולותינו,
יושבת לה לוחמת
שנמאס לה ודי
לשמוע את היריות
של האויב.