חג בלב וחג בראש
וכולם יושבים ביחד סביב שולחן ארוך
ואוכלים את אותו אוכל צבאי
רק בצלחות יפותאמא שולחת נשיקות
ואת שולחת חיבוק
שיהיה חג שמח
ותבואי שבת הביתה
וחבל שאת לא כאן...
תאמיני לי אמא, לי יותר חבל.ואת הולכת לשמירה,
ושוכבת במיטה,
ואת כיתת כוננות אז אפילו מדים את לא מורידה.ובשלוש בלילה, כולם עוד ערים
יושבים לדבר או לשיר ביחד שירים,
ואת קמה מהמיטה,
והולכת לשבת
והגעגוע שוקט,
הלב מתרחב
ויש אווירת חג
החיוך לפנים עולה.ורק משאלה אחת קטנה,
בעודיך שוכבת לישון, שומעת את אחיותיך לחדר מתארגנות לשינה,
שאשמח ככה בחג גם בשנה הבאה.
שלא נלך הביתה לעולם,
כי בחדר עם כולן
זה המקום שלך,
וזאת השינה הכי טובה.

YOU ARE READING
מיומנה של לוחמת
Poetryמחפשת מקום לפרוק את ליבי שירים וסיפורים קצרים השירות שלנו, הלוחמים, לא פשוט נשארה לי בדיוק עוד שנה וכאן, בקלנדיה- רמאללה הכל כל כך מטורף מחפשת את השלווה שבכתיבה.