ילדת רחוב

פרק 8

נ.מ לואי:;
••
העצבים השתלטו עליי כששמעתי מאליסון שנויה הרביצה לה בגלל שראתה אותנו ביחד.
זה אשמתי שזה קרה לה על היום הראשון שלה .
אני חייב להתרחק ממנה כי אני אפגע בה,
גם אם זה לא אני פיזית .
אני לא יודע למה אבל כשאליסון בכתה הרגשתי שאני עומד למות.
אני לא יכולתי לראות אותה בוכה.
ואני עדיין לא יודע למה.
••
״בואי אני יחזיר אותך הביתה״ אמרתי לה כשניתקתי את החיבוק.
מה שלא רציתי בכלל,
רציתי להישאר איתה ככה לתמיד.
רגע.
לואי למה אתה מדבר כמו כוסית תשתוק כבר ותתאפס על עצמך!
היא הנהנה ובאה אחריי לכיוון המכונית.
״אמ.. לואי?״ היא אמרה לי.
״מה?״ שאלתי אותה
״אמ..תו..תודה על הכל״היא אמרה לי בגמגום שקט,
רואים שהיא לא רגילה להודות לאנשים.
אני חייב לדעת מה הסיפור שלה.
״זה בסדר, תיכנסי לבית אני יחזור רק בערב ״הוא אמר לי.
״טוב, איפה יש מפתח״? היא שאלה אותי.
״באגרטל שתלוי על המתלה ליד הדלת, תחפשי טוב כי את לא תמצאי אותו ישר זה גבוה לך מדי״הוא אמר בגיכוך.
״אתה רומז משהו?״ היא אמרה/שאלה בחיוך.
אני שרוף על החיוך שלה.
״אולי, אף פעם לא תדעי״אמרתי לה והיא צחקה .
״בי״ היא אמרה לי כשיצאה מהאוטו ונסעתי רק שראיתי אותה נכנסת לבית.
״למה לעזעזל אני דואג לה?״חשבתי לעצמי.
וככה העברתי את כל הנסיעה.
במחשבות על אליסון הנערה מהרחוב.
••
נ.מ אליסון:;
נכנסתי לבית אחרי הנסיעה עם לואי,
והוא מדק באמת לקח לי זמן למצוא את המפתח כי הוא היה גבוה.
ותאמת הנסיעה עברה יותר טוב משחשבתי שתהיה.
הוא דווקא ממש חמוד.
וחתיך.
מאוד חתיך.
״אליסון תשתקי״! המוח שלי צעק עליי.
אולי הוא סתם משחק איתי? כמו עם כל הבנות?
המחשבות שלי פשוט רמסו אותי והחלטתי להעיף אותם.
עליתי במדרגות לחדר שלי ושל לואי ולקחתי משם פיגמה קצרה ולקחתי אותה ביחד איתי למקלחת.
נכנסתי למקלחת וניקיתי את עצמי במים קרים.
אני לא אוהבת להתקלח במים חמים.
כל אחד והשריטה שלו.
סיימתי את המקלחת ניגבתי את גופי ושמתי את הפיגמה שהבאתי מהחדר והסתרקתי.
ירדתי למטה וחיפשתי משהו לאכול כי בסוף לא אכלתי בבית ספר בגלל נויה הכלבה הזאת.
החלטתי בסוף לקחת תפוח מהמקרר כי אני לא יודעת להכין כלום ושמתי לי משהו בטלוויזיה ומבלי לשים לב נרדמתי.
••
אחרי איזה שעתיים של שינה צלצול הטלפון החדש שאלינור הביאה לי צלצל,
לא ממש ידעתי איך לענות אבל בסוף הצלחתי.
״הלו?״ שאלתי שעניתי.
״אליי, מה קורה?״שמעתי את הקול של מאיה ואנה בטלפון וצחקתי.
״אמ, בסדר, קרה משהו?״ שאלתי .
״אנחנו אצלך בבית עוד שתי דק , תודה, ביוש״מאיה אמרה לי ולא נתנה לי לדבר כשהיא ניתקה וצחקתי מהחוצפה שיש לילדות האלה.
תקתוק בדלת נשמע והבנתי שאלה מאיה ואנה.
״היוש!״הן צעקו שהן נכנסנו עם מלא בגדים בידיהן ואיפור בתיק קטן כזה.
וישר נבהלתי.
״אמ, מה כל זה בנות?״שאלתי אותן בלחץ.
״יוצאים היום למועדון החדש שפתחו בעיר כל הבית ספר יהיה שם ״ אנה אמרה לי כמובן מאליו.
״זה לא הקטע שלי מועדונים״ אמרתי לה.
״היום זה כן אלי״מאיה אמרה לי וצחקתי,
טוב מה יש לי להפסיד? חשבתי.
״אין לי ברירה נכון? ״ שאלתי אותן בצחקוק והן צחקו.
״נכון, אין לך!״מאיה אמרה וצחקנו.
יאלה בואו נתחיל להתארגן המסיבה בשמונה ועכשיו ארבע.
״ארבע שעות להתארגן?!״שאלתי אותן.
״כן כן ״ אנה אמרה לי וצחקתי.
איזה חברות מצאתי לי , כל הכבוד אליסון.