Curiosity

פרק 1

-נקודת מבט של מאיה-
הריח של ניורק היה מוזר ושכחתי שאני כבר לא בישראל ועכשיו זה רק אנגלית, אני יודעת מצוין אבל זה קשה ביחוד  שרוב ילדותי גדלתי בישראל.
זה להתרגל למשהו אחר זה לא כמו בתל אביב..
רק המחשבה גורמת לי להיות מוצפת געגועים למשפחתי.
נכנסתי לבניין המעונות מחפשת את החדר שלי
״276 A"  וראיתי את האות הגדולה מבצבצת ופתחתי הדלת וראיתי מישהי די גבוהה עם שיער שחור חלק ועיניים בצבע ירוק עם עגיל באף
״היי אני פייטון השותפה שלך״ היא אמרה מגישה את ידה ללחיצה בחיוך
״אני מאיה״ אמרתי בחיוך ולחצתי לידה והיא הסתכלה עליי במבט מוזר
״המבטא שלך טיפה מוזר מאיפה את?״ היא שאלה מהוססת
״חח אני מישראל״ אמרתי בחיוך , ברצינות המבטא הישראלי שלי כלכך כבד?
פרקתי את המזוודה והעברתי את כל הבגדים לארון החדש שלי
כולם דיברו על המסיבה הגדולה שתתרחש היום בערב
״הריבס״ ככה קוראים לה, יש קצת נסיעה אבל מרחק מאוד קטן מהקולג , ואולי כדי לנסות להכיר אנשים חדשים ולצבור חברים לשנה הקרובה אלך אלייה.
...

פקחתי את עייני בעייפות וראיתי שהשעה הייתה תשע בערב וכבר הגיע הזמן להתארגן לריבס.
נכנסתי למקלחת ואספתי את שיערי, שטפתי את פניי במים קרים נותנת לעצמי להתעורר ,צחצחתי את שיניי וניגבתי את פניי במגבת הורודה הקטנה שעלייה כתוב ״מיס מאיה״ ופלטתי צחקוק קטן שנזכרתי בדניאל שהכין לי אותה בחנות קטנה בתל אביב לפני הטיסה.
הלכתי אל עבר הארון ולבשתי חולצה שחורה בטן צמודה
וג׳ינס גבוהה קרעים ונעל אורצ׳י אדומה.
הסתכלתי על עצמי במראה בוחנת את גופי הקטן אבל לפחות אני מלאה במקומות הנכונים
״את לא שמה שמלה..משהו יותר למסיבה?״ קולה של פייטון הפתיע אותי והסתובבתי והיא הייתה לבושה בשמלה שחורה צמודה שגרמה לגופה להיראות אלוהי עם נעל עקב נמוכה בצבע כתום.
״כן אני בסדר גם ככה אחתוך מוקדם״ אמרתי מושכת בכתפיי והיא הנהנה . שמחתי שהיא לא מהאלה שינסו בכוח לשנות אותי ולעשות לי מייקאובר, כי טוב לי ככה.

נסענו במונית והנסיעה הייתה בול חמש דקות ולא יותר.
המוזיקה הייתה רועשת ונכנסנו למן חצר ענקית והייתה בריכה ואלפי בנות עם בגדי ים ובנים שממזמזים אותן
״אני הולכת להגיד שלום לכמה אנשים סבבה?״ היא אמרה והנהנתי מחייכת,ברור שאני אשאר לבד היא מכירה פה אנשים עוד מהבית ספר שלה שבאו ללמוד פה
אני פה לבד לא מכירה שום דבר ואף אחד ואם אני פותחת את הפה ישר שואלים מאיפה אני בגלל המבטא המזדיין.
ראיתי את כולם נהנים ,שיכורים,שותים
ורק אני עומדת כמו מטומטמת מפחדת להכיר אנשים.

הבית היה מפוצץ והיה כלכך רועש, הרגשתי טיפה כאבים חדים בראש אז הלכתי למטבח למזוג לעצמי כוס מים קרים כדי להירגע .

״ברצינות גם  נעלי ספורט וגם את שותה מים במסיבה?״ שמעתי קול של בחור עם מבטא בריטי שיער חום שטני ועיניים בצבע דבש והרגשתי נבוכה כי יופיו סינוור אותי
״היי אני ג׳וני״ הוא אמר בקול סקסי וגברי ואני נמסתי
״אני מאיה״ אמרתי בתקווה שלא ישאל מאיפה המבטא שלי
״את לא אמריקאית נכון?כי המבטא שלך מוזר״ הוא אמר אלוהיםםםםם זה יכול לחרפן אותי אני נשבעת שאם עוד מישהו ישאל את זה אני ארצח אותו .
״אמרתי משהו לא בסדר?״ הוא הוסיף בקול צרוד
״לא,פשוט כל אחד פה שואל מאיפה המבטא שלי וזה מחרפן אותי אז כן אני מישראל וזה המבטא שלי״ אמרתי כבר מיואשת
והוא צחק
״אבל המבטא הזה קצת סקסי״ הוא קרץ והסמקתי טיפה מובכת
״יזין הינה אתה חיפשתי אותך בוא צריך לצאת עכשיו״ שמעתי לפתע קול גברי ומאחורי ג׳וני נעמד הבחור עם התווי פנים הכי מושלמות שראיתי.
ידו השמאלית הייתה שופעת קעקועים. בצווארו בצד שמאל היה מצויר קעקוע של אביר ושיערו היה בצבע חום חזק קצת נוטה לשחור והוא היה גבוהה אני חושבת מטר שמונים וקצת
שרירי בידיים ובחזה ובקיצור חלומה של כל בחורה
היה ניראה די שתוי אל הוא היה הבחור הכי יפה שראיתי עד עכשיו אבל כמובן הייתי בלתי ניראת בעיניו והוא לא שם לב אליי אפילו ודיבר עם ג׳וני כאילו אני לא נמצאת
״אתה רואה שאני באמצע משהו״ ג׳וני אמר מנסה לדחוף את חברו השיכור ממנו, וישר הבחור הזה הסתכל עליי והרכנתי את ראשי והרגשתי שהוא בוחן אותי בפרצוף מזלזל ושמעתי אותו צוחק ״נו באמת ג׳וני יכולת להשיג יותר טוב״ הוא אמר בלעג ,לא אשקר נעלבתי, כל חיי הייתי חסרת ביטחון ואני עדיין כזאת כי אנשים תמיד דאגו להוריד אותי למטה אבל במשך השנים אני מנסה ללמד את עצמי רק לעלות.
״סתום את הפה יזין ואל תשגע אותי קח את מאט״  הוא אמר עצבני וראיתי שהבחור מנסה להישאר מאופק לא מדבר ומביט בשתינו ואז מפנה את מבטו רק אליי
עיניו היו ריקות ומפחידות, כאילו אפשר לקרוא אותו דרכן.