סיפור ערסים - חיים של מפורסמת

פרק 4

נכנסנו לבית הספר וראיתי את נועה יושבת עם חברות בספסל אחד ובספסל מימול את סער והחברים שלו , אני ניגשתי לספסל של נועה וגבי לספסל של סער . "היי" אמרתי והם החזירו לי "תכירו זאת מלודי , היא חדשה . מלודי תכירי אלה יסמין , נטלי ואגם." אמרה נועה "נעים מאוד" אמרתי בבישנות והן חיבקו אותי חזק "אני נימחצת" אמרתי והן צחקו ושיחררו אותי .
"יש היום מסיבה אתן באות? ברור שאתן באות" שאלה יסמין וגם ענתה לעצמה ואנחנו צחקנו "תודה ששאלת , אני צריכה לסגור בייביסיטר אז אני יעדכן" אמרתי והן הינהנו , המשכנו לדבר ואז היה הצלצול . נכנסתי לכיתה באיחור והמורה נאנחה ועל פנייה היה פרצוף מיואש . "מה הסיבה לאיחור היום?" שאלה ושתקתי . "שבי" אמרה והתיישבתי במקומי והמורה התחילה ללמד .

לאחר שעתיים של היסטוריה הצילצול הגואל הגיע . ואז היה שיעור ריקוד .
החלפתי לביגדי ספורט ונכנסתי לשיעור . "בוקר טוב לכולם , לפני שמתחילים רציתי להודיע שאנחנו החלטנו לחלק אתכם לזוגות , כל זוג יקבל שיר ועליו הם יבנו ריקוד" אמרה המורה והתחילה להקריא ואז היא הגיעה אל שמי "מלודי מורטי וסער קסטיז'ו - מחול מטורף של ריטה" היא אמרה והמשיכה ברישמה ואחר כך המשיכה את השיעור .

לאחר שעה השיעור נגמר , החלפתי בגדים והלכתי למחששה וראיתי את גבריאל עם איזה זונה שנמרחת עליו מתנשקים ואת נועה מסתכלת מהצד הלכתי אליה וחיבקתי אותה "מצטערת" לחשתי לה באוזן והיא הנהנה בהבנה "זה לא אשמתך" אמרה וחייכתי חיוך מעודד . לאחר כמה דקות שיישבנו ודיברנו התקשרו אליי : (מ= מלודי , ח= חסוי)
מ : "הלו"
ח : "שלום אפשר את מלודי מורטי בדחיפות"
מ : "מדברת"
ח : "שלום אני נטע מבית החולים המקומי באילת התקשרתי להודיע לך שביתך נמצאת כאן ואת מתבקשת להגיע" אמרה הנציגה
מ : "מה?!?!" שאלתי בצעקה שכולם הסתובבו אליי . וגבי העיף ממנו את הזונה ובא לכיווני .
מ : "מה קרה לבת שלי?" שאלתי בלחץ והרגשתי את הדמעות יוצאות מעיניי
ח : "אני מצטערת אסור למסור את את הפרטים בטלפון את מתבקשת להגיע ולקבל את הפרטים" אמרה הנציגה וניתקתי במהירות . הוצאתי מהתיק את המפתחות למכונית ספורט שלי ורצתי לאוטו נכנסתי ונסעתי במהירות כשגבי נוסע אחריי באופנוע שלו לא מבין מה קורה .
הגעתי לבית חולים ורצתי לקבלה "איפה הבת שלי?" שאלתי בצעקה והן הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח "איפה אנחלס גורקי?" שאלתי והיא בדקה במהירות "היא נמצאת בחדר 213 בקומה השנייה הרופא יבוא להסביר לך מה קרה בנתיים לכי לשם" היא אמרה ורצתי לשם כאשר גבי אחריי נכנסתי לחדר וראיתי אותה יושנת ועל ידה גבס , מרוב הלחץ התחלתי לבכות בשקט והדלת נפתחה , גבי נכנס , הוא ראה את אנחלס וחיבק אותי חזק . הרופא נכנס וסימן לנו לצאת החוצה . "מה קרה לה?" שאלתי בקול חנוק מהבכי "היא נפלה בגן ממקום גבוה על היד , כאשר הפרמדיקים הגיעו היא הייתה חסרת הכרה , עשינו לה צילום וגילינו לה שבר קטן כך שבתוך חודש הוא יעבור . כרגע היא ישנה , אני מבקש אל תהיו לחוצים כי ככה אתם תלחיצו אותה" אמר והנהנתי בהבנה והוא הלך "צריך לספר לתאו" אמרתי וגבי הנהן והגיש לי את הטלפון שלי וחייגתי לתאו .
-שיחה-(ספרדית)
תאו : "היי מה קורה?"
מלודי : "תאו אל תילחץ אבל אנחנו בית חולים , אנחלס עברה תאונה בגן והיא איבדה את ההכרה ושברה את היד , עכשיו היא יושנת" אמרתי במהירות .
תאו : "מה?!?! מל מה את אומרת אל תילחץ אני עולה עוד חצי שעה על מטוס ביי" אמר במהירות וניתק .
נכנסתי לחדר וראיתי את המלאכית שלי שוכבת שם פצועה ואת גבי יושב על הכיסא שייש בחדר , הוא סימן לי להתיישב עליו וכך עשיתי , הוא חיבק אותי חזק ואני אותו "תאו בא" אמרתי והוא הנהן .

**20:30**
ישבנו בבית החולים אם אנחלס , נועה סער אגם יסמין ונטלי שבאו לבקר , פתאום הדלת נפתחה בסערה ותאו נכנס הוא רץ למיטה של אנחלס וחיבק אותה חזק "נסיכה שלי את בסדר?" שאל והיא הנהנה "אתה מוחץ אותי" היא אמרה וצחקנו "וואי איך נלחצתי" אמר והסתכל עליי "גם אני" אמרתי והוא התקרב אליי והתחבקנו , "איך הגעת כל כך מהר?" שאלתי מתנתקת מהחיבוק .
"האמת זאת היתה אמורה להיות הפתעה אבל אני אספר עכשיו . קיבלתי פה מקום בניבחרת הכדורגל של ישראל לשנה , ככה שאני אהיה קרוב לאנחלס וההיתי אמור לטוס ואז כשיתקשרת דיברתי עם הטייס והוא קיצר את הדרך" אמר והינהנתי .
"טוב אנחנו הולכים" נועה אמרה וחיבקה אותי וכך גם הבנות וסער .
"אני ילך הביתה ואבוא מחר , ביי" אמר גבי והלך . אנחלס נרדמה ואני ירדתי להביא קפה .
חזרתי לחדר כאשר שתי כוסות קפה בידי , נכנסתי לחדר וראיתי את תאו יושב על הכורסא שבחדר , ניגשתי אליו והגשתי לו את הכוס קפה הוא אמר תודה וסימן לי לשבת על ברכיו .
"איך את?" וליטף את שערי "יותר טוב ממקודם , כשאמרו לי שהיא פה...חשבתי שאני הולכת למות" אמרתי והוא חיבק אותי . "איך זה קרה בכלל?" שאל "אמרו לי שהיא נפלה ממקום גבוהה בגן , אבל כשהיא התעוררה היא סיפרה לי שילדה אחת דחפה אותה והיא נפלה . דיברתי עם העורך דין , אני הולכת לטבוע את ההורים של הילדה ואת הגננות שלא היו אחראיות ובנוסף אף אחד לא ליווה אותה באמבולנס" אמרתי והוא הנהן בהבנה ופיהק "עם אתה רוצה לישון אני אזמין לך מונית תלך אליי הביתה" אמרתי והוא הניד את ראשו "אני רוצה להיות פה איתכן" אמר בחיוך , הוא חיבק אותי וליטף את שערי "התגעגעתי אליך" אמרת אל תוך החיבוק "גם אני אליך" אמרתי והסתכלתי אל תוך עיניו ובתוך שניות ספורות הוא הניח בעדינות את שפתיו על שפתיי , שפתינו זזו בעדינות ותיאום , לשונו ביקשה אישור להיכנס לפי , פתחתי אותו קצת ולשונו זזה בתיאום אם שלי . התגעגעתי אליו , למגע שלו , לקול שלו , לפנים שלו . התנתקנו מחוסר אוויר וחייכנו אחד אל השנייה , שמתי עלינו שמיכה והלכנו לישון מחובקים .