עונה 2 פרק 2

258 17 1
                                    

השעה חמש וחצי ויצאתי מהבית לבושה בשורט ג'ינס בעל קרעים ושפשופים עם חולצת בטן שחורה וסנדלי havayanas שחורות . הלכתי עד לסוף הרחוב והגעתי לבית של מריה , צלצלתי בפעמון ומרטין אחיה הגדול פתח לי "שלום לך , הרבה זמן לא ראו את הפרצוף שלך פה" אמר וגיכחתי "כן אחריי פעם קודמת יש לי טראומה" אמרתי והוא צחק , התחבקנו ונכנסתי פנימה . "לוס , מה קורה?" שאל אותי בן , אחד הבנים שבחבורה "בסדר" אמרתי וחיפשתי בעיני את מריה "איפה היא?" שאלתי את מרטין והוא סימן עם ראשו שהיא בחדר שלה . עליתי במדרגות לחדרה ובאתי להיכנס אך שיחה שנשמעה מבפנים קטעה אותי . "אני לא יכולה ככה יותר . אני רואה אותה בכל יום ואני משקרת לה" מריה אמרה "את לא משקרת , את פשוט לא מספרת" אמר קול גברי מוכר , מוכר מידי . "יום יבוא והיא תדע" אותו קול גברי אמר ובשנייה זיהיתי אותו , ליאון . הם ביחד והם דיברו עליי . ירדתי למטה ויצאתי מהבית שלהם ממשיכה עד תחילת הרחוב ונכנסת לביתי . "אמא אני בהריון" שמעתי מהחדר של הורי את קולה של אנחלס וקפאתי . אף אחד לא מספר לי כלום , לא החברה הכי טובה שלי , לא אחי התאום ולא אחותי הגדולה שאני מספרת לה הכול ראשונה , אני מרגישה נבגדת . לאחר כמה שניות נערתי את גופי ונכנסתי לחדרי , החלפתי את בגדי לשמלה קצרה שחורה וצמודה עם סניקרס עקב גבוהות ויצאתי מהבית במונית . נכנסתי למועדון שהיה כמעט וריק והלכתי לברמן "וודקה נקי" ביקשתי והוא נתן לי שוט ועוד שוט . לאט לאט המועדון התמלא והתחילה המוזיקה . רקדתי ברחבה עם כוסית וודקה ואקסל מעורבב ושתיתי את השוט . המשכתי לרקוד ויידים התלופפו סביב גופי , העפתי ממני את היידים והלכתי לשירותים . נכנסתי לשירותים והסתכלתי במראה נראתי חיוורת אז שטפתי את פניי , הרמתי אותם וראיתי דרך המראה את הבחור שניסה לרקוד איתי וקפצתי בבהלה . הבחור היה מוכר לי... רגע זה הוא... זה ניקולס הוא וליאון חברים "שלום לך , ליאון יודע שאת פה?" שאל עם חיוך ממזרי שלא הבנתי את משמעותו "ליאון מעניין לי את התחת" אמרתי בביטחון אך גופי שהיה תחת השפעת האלכוהול התנדנד . הוא התקרב אליי והצמיד אותי אליו , הוא הניח על צווארי נשיקות קטנות ורטובות בזמן שאני מנסה להשתחרר ממנו והוא מחזק בי את אחיזתו . הוא דחף אותי לתא בשירותים ותוך כמה דקות כבר ההיתי עירומה "בבקשה לא" מילמלתי בבכי והוא חייך חיוך רשע וחדר לתוכי . כרגע איבדתי את בתוליי למישהו שלא אהבתי . התחלתי לבכות ותוך כמה דקות הוא התלבש ויצא משאיר אותי בוכה ומוכה על ריצפת תא השירותים . לאחר כמה זמן של בכי התעשתתי על עצמי , התלבשתי ויצאתי מהמועדון . עליתי על מונית ונסעתי הביתה . נכנסתי בפנים וראיתי את ליאון מריה אללי הופ פדרו מריאנו אנדרס והורי יושבים בסלון . "מה?" שאלתי באדישות כאשר הסתכלו אליי "איפה ההי..." ליאון בא לישאול אך צילצול הטלפון שלו קטע אותו "מה?!? אתה צוחק עליי?" הוא שאל ולאחר כמה שניות ניתק "את חתיכת זונה , את שכבת עם ניקולס במועדון . מה חשבת לעצמך?? אנחנו חיכינו לך ודאגנו כי לא ידענו איפה את ואת הזדיינת עם ניקולס?? את פשוט זונה" אמר ודמועותי לא איחרו לבוא "זונה? זה מה שאני בשבילך?" שאלתי והוא הסכל עליי כועס "כן את זונה , זונה ששוכבת עם חברים של אחיה" אמר וצחקתי "אתה זונה רק במין זכר , אתה יוצא עם מריה וחצי שעה אחריי זה באה לפה משהי ואתם מזדיינים" אמרתי ופרצופו השתנה למופתע "ותודה שאתה קורא לאחותך שנאנסה לפני שעה על ידי ניקולס זונה" אמרתי עם מבט מאוכזב ועליתי לחדרי . "לוס תפתחי את הדלת, בבקשה" אמר ליאון "אני לא רוצה לדבר איתך יותר , אני שונאת אותך" אמרתי ונכנסתי למקלחת ועשיתי מקלחת חמה , מנסה לנקות ממני את כל הרע של היום הזה . לאחר כמה דקות יצאתי מהמקלחת , התלבשתי והתחלתי לארוז מזוודה . לאחר חצי שעה יצאתי מחדרי עם מזוודה המכילה את כל בגדיי . ירדתי במדרגות וראיתי על הריצפה מלא זכוכיות . "לוס" אמא באה מהמטבח לכיווני "מה את רוצה?" שאלתי בחוסר נימוס , לא היה לי עצבים לאף אחד . "א' . תדברי אליי יפה אני אמא שלך . ב' . את באמת התכוונת למה שאמרת לליאון , הוא נפגע מעצמו ומימך מאוד" אמרה עם פרצוף דואג , לא התכוונתי לזה אבל כאב לי כל כך אז אמרתי את זה "אמא כשאת נכנסת להריון ההית בת 14 ושכבת עם אבא כי רצית , דוד גבי קרא לך זונה?" שאלתי והיא השפילה את ראשה , אין מצב שהוא אמר את זה . "אני נאנסתי , לא ההיתי אם אף אחד מרצוני החופשי בגיל 16 , והבן אדם שאמור להיות הכי קרוב אליי , החצי השני שלי , שבעצמו מזיין מגיל 14 , קרא לי זונה , אני אולי לא שונאת אותו אבל אני כועסת ומאוכזבת ממנו מאוד . הוא היה יכול לבוא לשאול ולא לצרוח עליי מול כולם , הוא לא היה מת" אמרתי ועל פרצופה מבט עצוב ומאוכזב , היא יודעת שאני צודקת , באתי לצאת אך היא עצרה אותי "לוס לא..." אמא באה לישאול אך צלצול הטלפון קטע אותה "חכי שנייה" מילמלה וענתה לטלפון "הלו" ענתה והסתכלה עליי , לאט לאט מבטה השתנה למבט מופתע "מה??" צעקה בחוזקה וניתקה "ליאון עצור , הוא השתכר והרביץ לניקולס" אמרה אמא ואני ההיתי אדישה "יופי לו" אמרתי ובאתי ללכת אך אמא תפסה את ידי "הוא משתולל שם , הוא רוצה שתבואי" אמרה וכאב לי בלב , כאב לי שהוא לא חשב על מה שהוא עושה ואומר . "אני לא באה , הוא הכניס את עצמו לשם אז גם שיוציא את עצמו משם , ואני עוזבת את הבית , עוד מעט אני יעזוב את בית הספר ואני ירשם לבית ספר אחר , לא באלי ליראות אותו או את מריה" אמרתי "את מה?!? את לא עוזבת את הבית ולא את בית ספר" אמרה בכעס "אמא את לא מבינה , כואב לי כואב לי פה" אמרתי ונגעתי בלב שלי "כואב לי בכל פעם שאני נזכרת באונס או בליאון ומריה ובזה שאנחלס שהייתה הכי קרובה אליי וסיפרנו הכל אחת לשנייה היא לא סיפרה לי שאני עומדת להיות דודה , את חושבת שהיה לי קל לעמוד מול ליאון ומריה בבית הספר? או ליראות את האנס שלי וחברים שלו מתחרמנים עליי? לא!" אמרתי והיא חיבקה אותי כאשר נהר של דמעות יצא מין עיניי "את הולכת בתנאי שאת תעדכני אותי בהכול ותעני לי כאשר אני יתקשר" אמרה והנהנתי . יצאנו מהבית אני לבית מלון והיא לתחנת משטרה . נכנסתי לרכב ונסעתי למלון שבצד השני של העיר . הזמנתי חדר ותוך דקות ספורות ההיתי בפנים , פירקתי את הבגדים שנחו במזוודה , וכאשר רציתי ללכת לישון אמא התקשרה אליי "אני יודעת שאת פגועה אבל את חייבת לבוא , בבקשה , בשבילי" התחננה אמא "בשבילך" אמרתי ויצאתי מהמלון אל תחנת המשטרה . נכנסתי בפנים ושוטר אחד ליווה אותי במהירות לאיזור התאים . נכנסנו לאיזור מלא בחדרי סורגים וראיתי באחד מהם את ליאון ומחוצה לו את הורי , מריה אנדרס מריאנו ופדרו "ליאון" אמרתי והוא הרים את ראשו אליי במהירות חיוך הופיע על פניו והוא החזיק בסורגים בחוזקה "סליחה , סליחה על הכול" אמר באלי לסלוח לו אבל אני לא יכולה , כרגע אני אסלח לו והוא ירגע ואז מחר נדבר "אני סולחת לך" שיקרתי . ודיברנו בינינו ולאחר שעה בתחנת המשטרה יצאנו ממנה והלכתי לאוטו שלי , נכנסתי ונסעתי במהירות ותוך 3 דקות ההיתי במלון . נכנסתי בפנים , התקלחתי והלכתי לישון .

חג שמח ושנה טובה לכולם , שנה של אושר , שמחה ואהבה .
**פרק ארוך לכבוד ראש השנה**
**מצטערת שלא עלה פרקים במשך יומים וכפיצוי יעלה השבוע מרתון ופרקים ארוכים**

אוהבת אתכם ❤ Happy holiday 🍏🍯

סיפור ערסים - חיים של מפורסמתWhere stories live. Discover now