סיפור ערסים - חיים של מפורסמת

עונה 2 פרק 6

**נקודת מבט ליאון**
ישבנו לאכול ארוחת ערב והטלפון של אמא צלצל , היא ענתה ואנחנו המשכנו לאכול "מ...מה?... מה קרה לבת שלי?" שאלה אמא מגמגמת ודמעות זלגו מעינייה , כל היושבים בשולחן הבינו שמדובר בלוס או אנחלס ומייד הפסקנו לאכול והסתכלנו עלייה בלחץ מחכים שהיא תגמור לדבר . "לוס בבית חולים" אמרה כשגמרה את השיחה והרגשתי כאילו לקחות לי חצי מהלב . נסענו כולנו אל בית החולים . החנינו את המכוניות וראינו מלא צלמי פאפרצי . עקפנו אותם בעזרת אבטחת בית החולים ורצתי אל הקבלה כאשר כולם מאחורי "איפה אחותי?" שאלתי-צעקתי על האחות "לוס גורקי" אמרתי במהירות כאשר האחות שאלה את שמה "היא בחדר ניתוח 3 בקומה השנייה" אמרה ורצתי במדרגות לשם . ראיתי את דלת עם שלט שרשום עליו 'חדר ניתוח 3' רצתי לשם וראיתי דרך החלון העגול של הדלת את אחותי התאומה , החצי השני שלי , שוכבת על מיטת בית החולים מלאה בחבלות פצעים ודם . באותו הרגע התחלתי לבכות , נשברתי וירדתי בשלבים אל הרצפה "ליאון" אמא אמרה מתנשפת מהריצה שלה , הסתכלתי עלייה כאשר דמעות בעינייה וקמתי וחיבקתי אותה .

**נקודת מבט ויולה**
ישבתי אחרי ארוחת הערב בסלון וצפיתי בחדשות , אחרי הארוחה סיימון ולוס רבו ,היא ברחה בוכה ואני רוצה ללכת אלייה אבל אני לא מתערבת בינהם . "ועכשיו נמסרה בידינו ידיעה שבתם של הכדורגלן והדוגמנית המצליחה , לוס גורקי עברה תאונה כאשר משאית התנגשה במכוניתה" אמר שדרן החדשות כאשר תמונות מהאירוע הופיעו במסך . "סיימון! סיימון , בוא לפה דחוף!!" צעקתי בוכה ותוך דקה הוא ירד בלחץ "מה קרה?" שאל וסיפרתי לו הכול . נסענו לבית החולים ועלינו לקומה שבה נמצא חדר הניתוח של לוס ליתר דיוק רצנו לשם וראינו את המשפחה שלה יושבת שם ובוכה , סיימון רץ אל דלת חדר הניתוח שהייתה נעולה והסתכל על לוס שנמצאת בחדר "מי אתם?" שאל אותנו תאו גורקי הכדורגלן המפורסם "אני ויולה חברה הכי טובה שלה וזה סיימון חבר שלה" אמרתי והיו שתי בנות שגיחכו , התעלמתי מהם וראיתי את סיימון עדיין מסתכל על החלון וחיבקתי אותו חזק "היא תהיה בסדר" לחשתי לאוזנו וחיזקתי את החיבוק .

**נקודת מבט ליאון**
ישבנו בבית החולים וחיכנו שיצא מחדר הניתוח רופא שיבשר לנו מה מצבה ופתאום שני נערים התפרצו , אחד בן ואחת בת . הבן הסתכל בחלון ודמעות יצאו מעיניו . מי הוא קיבינימט .
"מי אתם?" שאל אבא וויולה כנראה שככה קוראים לה , ענתה שהיא החברה הכי טובה שלה וסיימון הזה זה החבר שלה ומריה ואללי ישבו וגיחחו ממילותיה . היא התעלמה וחיבקה את סיימון "אתה חבר של לוס?" שאלתי והוא הנהן בחיוב . כוס אמאמאמק מאז הריב אני ומריה רבנו והיא נהייתה מגעילה , היא מזדיינת עם כל דבר שזז ואללי ניסתה להתקשר ללוס כמה פעמים ולוס התעלמה אז היא הפסיקה להתקשר למרות שכל פעם היא שאלה לשלומה . היא באמת חברה טובה .
הסתכלתי מסביבי וראיתי את כולם דומעים ומחכים שהניתוח יגמר .

**לאחר שעה**
ישבנו עוד שעה ושני רופאים יצאו אלינו "אתם ללוס גורקי?" שאל אחד הרופאים והנהנתי במהירות . "טוב אז התאונה גרמה לה לזעזוע מוח , שבירת יד , יציאת כתף ממקומה , נקע בקרסול ונכנסו לה כמה זכוכיות ברחבי הגוף , ויש לה עוד כמה פצעים שטחים . החזרנו את הכתף למקום , הוצאנו את הזכוכיות מגופה וחבשנו לה את הנקע והשבר וטיפלנו בפצעים השיטחיים" אמר הרופא "היא תהיה בסדר נכון?" שאל סיימון לחוץ והרופא הנהן "אפשר לראות אותה?" שאל אבא והוא הנהן , "היא קיבלה חדר בקומה 6 חדר 465" אמר , הודינו לו והלכנו אלייה .

**נקודת מבט לוס**
התעוררתי בחדר לבן כאשר אני על מיטה קטנה ולבנה וחלוק של בית חולים על גופי . לאט לאט תמונות הגיעו אל ראשי וניזכרתי בתאונה . פתאום כל משפחתי , מריה , אללי , סיימון וויולה נכנסו פנימה , הסתכלתי על ליאון שדמעות היו בעיניו , אף פעם לא ראיתי אותו בוכה , גם כשההינו קטנים . הסתכלנו אחד על השנייה , הוא התקרב אליי והתיישב על מיטתי ותוך שנייה מצאתי את עצמי בחיבוק שלו ופרצתי בבכי "ששש.. הכול בסדר" הוא לחש לאוזני "התגעגעתי" לחשתי לאוזנו "גם אני" לחש לי וחיוך היה על שפתיי ואני בטוחה שגם על שלו . התנתקנו מהחיבוק ואז כולם באו וחיבקו אותי ואיחלו לי להרגיש טוב , קיבלתי גם מלא פרחים והודעות שבהם כולם מאחלים לי החלמה מהירה . אחרי החיבוקים כולם יצאו מחדרי חוץ מסיימון "סליחה" אמר "אני ממש דאגתי לך , אני באמת אוהב אותך וסליחה על הכול" אמר וראיתי אמת בדבריו . משכתי אותו לחיבוק והוא החזיר לי "זה בסדר , לא ידעת , בבקשה על תלחץ עליי , בבקשה" לחשתי לאוזנו ביאוש "אני לא יעשה את זה בחיים , כשתהי מוכנה זה יקרה" אמר לי "בוא נלך לישון" אמרתי לו והוא נכנס למיטה וחיבק אותי בזרועותיו החמימות , ותוך כמה דקות כבר נרדמתי.