סיפור ערסים - חיים של מפורסמת

עונה 2 פרק 5

עבר חודש וחצי מאז אותו היום שאני וסיימון התנשקנו , מאז קרה כל כך הרבה... סיפרנו לויולה והיא קיבלה את זה טוב , וכדי לממן את עצמי ולא לקחת כסף מההורים עשיתי 3 פרסומות והתקבלתי לשחק בתפקיד ראשי בסדרה חדשה . בנוסף השתתפתי בתחרות אופנועים והלכתי למסיבות מידי פעם .
אני מרגישה מאושרת עם סיימון אבל לפעמים כשאנחנו מתנשקים ומגזימים קצת אז הוא רוצה שזה יקרה , שנשכב . בכל פעם שזה קורה אני נזכרת בניקולס ואני פשוט מתרחקת ממנו ומשאירה אותו מבולבל . אני באמת אוהבת אותו אבל אני לא מצליחה , אתם יכולים לחשוב שאני מגזימה בתגובות שלי , בתגובה שלי לריב עם ליאון שאני לא מדברת איתו עדין , לתגובה שלי לאונס שעברתי , לזה שעברתי דירה , להכול . אבל אתם לא עברתם את מה שאני עברתי , לא עברתם לילות ללא שינה ופחד שמישהו יבוא ויאנוס אותי , או שיפרצו לי לבית , לא עברתם את זה אבל אם ההיתם עוברים את זה איך ההיתם מתנהגים? ההיתם מתנהגים רגיל? ההיתם הולכים לקבוצות תמיכה? אני לא . אני לא יכולה להמשיך ולהתנהג רגיל , ואני גם לא ילך לקבוצות תמיכה , אני לא רוצה להרגיש רחמים מצד משהו שזר לי .

"ההורים שלי הזמינו אותך לארוחה היום בערב , את יכולה לבוא?" שאל סיימון כאשר ישבנו ביחד על הספה שבפינת ישיבה שנמצאת במרפסת שלי "היום? למה לא אמרת לפני? אני צריכה בגדים , אין לי בגדים!" צעקתי והוא צחק "זה לא מצחיק" אמרתי מדגישה כל אות ואות "דווקא מצחיק מאוד אפילו" אמר צוחק צחוק מתגלגל וממכר "יש לך מיליון בגדים בארון ואני דיי בטוח שמלא מהם לא לבשת , את סתם נלחצת" אמר וצחוקו המתגלגל נפסק לאט לאט . "חיים שלי תרגעי , אין לך מה להיות לחוצה , ההורים שלי הם אנשים זורמים והם יואהבו אותך מאוד" אמר מוריד לי קצת מהלחץ ומרגיע אותי . הוא ליטף את פניי בעדינות ונישק לשפתיי נשיקה רכה ומתוקה שאני אוהבת . שפתיו הבשרניות זזו בתיאום מושלם אם שפתיי ולשונו ליטפה את לשוני בחום ואהבה . בכל נשיקה חיבוק ואו סתם שיחה אני מרגישה שאהבה שלי אליו גוברת .

דפקתי על דלת הבית של סיימון וויולה כאשר אני לבושה בחולצת בטן לבנה ומכנס לבן בגזרה גבוהה . לאחר דקה הדלת נפתחה ועמדה מולי ליזה , עוזרת הבית המבוגרת והנחמדה . ברכתי אותה לשלום ונכנסתי מחוייכת ולחוצה . "סיסטררר" צעקה נשמעה במדרגות וויולה קפצה עליי בחיבוק חונק "לנשום לא יזיק לי" אמרתי לה והיא שחררה אותי וגיחכה "סיימון אמר שאת לחוצה" אמרה והנהנתי בחיוב "אז אל . ההורים זורמים , העיקר שהיה לנו טוב" אמרה "יש קצת חקירות אבל בקטנה" הוסיפה .

"את ממש דומה לדוגמנית של 'אסטרז'ה' בגדים" אמרה גלוריה אמא של ויולה וסיימון ובחנה אותי "זאת אני" אמרתי וגירדתי בעורפי ממבוכה "אה סליחה" אמרה ואמרתי לה שהכול בסדר . "אז מה התחביבים שלך?" שאל חואן "אני רוכבת על אופנועים וטרקטורונים , השתתפתי בתחרויות , ואני שחקנית ודוגמנית" אמרתי והשפלתי את ראשי ממבוכה , בטח הוא בחיים לא שמע על דוגמנית שרוכבת על אופנועים "אהה יפה , נחמד..." אמר ועל פרצופו חיוך שיכולתי לזהות שהוא מזוייף ונלחצתי , סיימון שישב לידי ראה את זה ושלח לי חיוך וליטף את רגלי בעדינות , מבטי הלחוץ השתנה לחיוך כאשר הסתכלתי על סיימון "עברת" אמר אבא שלהם ואני סיימון וויולה הסתכלנו על הוריהם במבט מבולבל ולא מבין והם חייכו "מה?" שאלתי לא מבינה "זה לא משנה , היא אוהבת אותך . רואים עלייה" אמר והשפלתי את ראשי במבוכה "גם אני אוהב אותה" אמר סיימון מסתכל עליי וראשי המושפל עלה והסתכל על מבטו של סיימון ונישקתי אותו , נשיקה קטנה ועדינה כי אנחנו בכל זאת בשולחן .

"אתה באמת אוהב אותי?" שאלתי את סיימון כאשר התיישבנו במיטה שבחדר שלו והוא הנהן . נישקתי אותו נישקה קטנה ועדינה שבמהרה הפכה לפחות קטנה ועדינה . שכבתי על מיטתו והוא מעליי , שפתיו החמות נשקו לשפתיי ולשונינו זזו בתיאום . ידיו ירדו לשולי חולצתי מנסות להוריד אותה אך מייד עצרתי את הנשיקה והתרחקתי . הוא נאנח ביאוש "אני לא מבין אותך , את לא סומכת עליי?" שאל עם פרצוף מאוכזב "זה לא זה" אמרתי , "אז מה זה?" שאל "מה כזה דחוף לך לעשות את זה?" שאלתי "לא דחוף אבל תסבירי לי מה יש לך" צעק עליי "נאנסתי , טוב לך? , ביי" אמרתי מפילה את הפצצה ויצאתי מחדרו , הספקתי לשמוע אותו זורק משהו שהתנפץ על הריצפה וכמה קללות שצעק . יצאתי מביתו ופרצתי בבכי , נסעתי ולא ראיתי דבר משום שהעיניים שלי שמוצפות בדמעות . ניגבתי אותם וראיתי משאית מהנתיב השני , המשכתי לנסוע אך נהג המשאית סטה מין מסלולו והתקדם אליי "אההה" צעקתי כאשר המשאית פגעה במכוניתי ומאותו הרגע ראיתי שחור

סורי סורי סורי .
רציתי להעלות את הפרק מזמן אבל היה לי היום ואתמול שלוש מבחנים והכתבה וההיתי חייבת להתכונן . בנוסף התקלקל לי הטלפון , השבוע רק התחיל וכלכך הרבה קרה לי .
אוהבת אתכם וסליחה שהפרק קצר .
צום קל ושנה טובה לכולם .