LIES / VKook

twenty six.2

רגליו של ג'ונגקוק לא הפסיקו לרעוד מרוב לחץ. הוא רצה לבקש מג'ימין לנסוע מהר יותר, אך ידע שהאחר כבר נוסע מהר מידי. הוא הרגיש כאילו שלכביש המהיר הזה אין סוף, כאילו שכל שנייה נלעסת 40 פעם על ידי הגורל. הגורל שגרם לכל זה לקרות. לא, ג'ונגקוק גרם לכל זה לקרות. שקר אחד גרר אחריו עשרות אחרים שהתרבו והתרבו וחנקו את גרונו, דורשים יותר ויותר. ג'ונגקוק נאבד בתוך מבוך השקרים שיצר, גורם לאחרים מסביבו להיפגע. הוא לא רצה לפגוע באף אחד, הוא לא חשב ששקר קטן יהפוך לכזה גדול, הוא לא חשב שהשקרים שלו יהיו בעלי מחיר שכזה.

הוא לא רצה לאבד את טאהיונג, הוא לא רוצה לאבד את האדם שהתאהב בו. הוא אהב אותו בכל לבו ולא האמין שהאהבה הזו כל כך תפגע בטאהיונג. הוא שנא את העובדה שהיה קל ראש, שלא חשב לפני שהתחיל לעשות, שחשב בכלל לפתוח את אותה תוכנת פוטושופ באותו יום. אם היה פשוט אומר לטאהיונג שהוא אוהב אותו, אז היה נשבר לבד, יושב בחדרו ובוכה בשקט, אבל בגלל שבחר בדרך הקשה, הוא גרם למי שאהב להגיע לנקודה בה לא רצה יותר לחיות. ג'ונגקוק ידע שהכל באשמתו שלא משנה מה יגידו, הוא אשם במה שקרה ואם ג'ימין צודק ואם הם לא יספיקו אז... הוא גם יהיה אדם במוות של האדם האהוב עליו. הוא יכול יהיה להיקרא רוצח אחרי זה ולסחוב את השם הזה על כתפיו לכל שארית חייו, כי זה לגמרי הגיע לו אחרי כל הכאב שגרם. אם הוא היה יכול לסובב את הגלגל לאחר ולפעול אחרת, הוא היה עושה את זה, אך כנראה התוצאה הייתה אותה תוצאה, כי ג'ונגקוק היה עושה את את אותו הדבר שוב. זו כבר לא אהבה אם היא מובילה את מי שאתה אוהב להתאבדות, זו כבר לא אהבה אם מי שאתה אוהב נשבר בגללך.

כרגע ג'ונגקוק פחד יותר מכל, כי אם יגיע למקום ולא ימצא את טאהיונג, או אם ימצא אותו במצב מת, אז הוא לא יסלח לעצמו על זה לעולם. אם זה מה שיקרה, אז הוא לא יעז לאהוב מישהו בצורה הזו שוב. אם זה מה שיקרה, אז ג'ונגקוק לנצח ירגיש רוצח.

טוב, הוא כבר רוצח.

הוא רצח את התקוות האחרונות של האדם שאהב.