ג'ונגקוק וג'ימין פרצו לבית הישן והריק, מביטים סביב בעיניים מלאות דאגה ופחד. הם הסתובבו בחדרים, מחפשים אחר טאהיונג. ג'ימין בדק באמבטיה, ג'ונגקוק נכנס לאחר מהחדרים מלאי ארגזי הקרטון הריקים, הם הסתובבו בבית עד שרגליהם הובילו אותם לחדר האחרון במסדרון. ג'ונגקוק פתח את הדלת באחת, מתפלל למצוא שם את טאהיונג חיי ונושם, אבל ברגע שהדלת נפתחה, נשימתו של ג'ונגקוק נעתקה. הוא קפא במקומו מתקשה לעכל את המראה שתפסו עיניו. ג'ימין לעומתו, פעל במהירות וחייג לאמבולנס בעודו מתקרב אל טאהיונג ששכב על הרצפה בעוד שמסביבו שלולית דם. פרקי כף ידו חתוכים והדם לא פסק לרדת מהם.
ג'ימין הבין שאין טעם לדבר עם ג'ונגקוק. הוא חטף הלם מהמראה החולני הזה והתגובה שלו תהיה איטית פי שתיים. ג'ימין לקח מגבת אקראית, עוטף אותה מסביב ידיו של טאהיונג ולוחץ בחוזקה בתקווה לעצור את הדם. באותו הזמן הוא דיבר עם האמבולס, אומר את הכתובת בצורה די... רגועה?
האמת היא שג'ימין היה רגיל לזה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה בה טאהיונג התמוטט מול עיניו, זאת לא הייתה הפעם ראשונה בה הכאיב לחבר הכי טוב שלו וזאת לא הייתה הפעם הראשונה בה החתכים נראו על פרקי כף ידו. טאהיונג ניסה להתאבד כבר שש פעמים בחייו ובכל פעם ג'ימין היה שם. חלק מהפעמים נגרמו בגללו, חלק בגלל מות הוריו ועכשיו בגלל ג'ונגקוק, בגלל זה שאיבד את תקוותו האחרונה. ג'ימין כבר ידע בעל פה איך לפעול ומה לעשות, בגלל זה הוא לא קפא במקומו כמו ג'ונגקוק מההלם. הוא היה לחוץ יותר מזה שזו הפעם השביעית וכמות הדם בכל פעם ופעם פוחתת. כבר מהפעם השלישית הרופאים אמרו שהוא יצא זה בנס, מה שגרם לג'ימין רק לפחד בשקט, בלי שאף אחד ידע כמה הוא לא רוצה לאבד את החבר הכי טוב שלו. הוא הכאיב לו הרבה, הכאיב לו יותר מידי ובכל פעם מחדש ברגע שהרגיש שמשהו לא בסדר עם טאהיונג הוא הראשון שרץ לעזור לו. וגם עכשיו, ג'ימין כאן בשביל לעזור לחבר הכי טוב שלו.
"אני לא מאמין..." ג'ונגקוק לפתע קרס על הרצפה, תופס את צומת לבו של ג'ימין שהיה עסוק עד כו אך ורק בטאהיונג. "זה הכל בגללי.." הוא מלמל בפחד, נאחז בראשו ומתאפק שלא לבכות. ג'ימין הסתכל עליו, מביט על הבחור שפחד לאבד את האדם שאהב. אולי אם הוא היה יודע על זה שזו הפעם השביעית הוא היה מתעלף. כאשר ג'ימין הביט בג'ונגקוק הוא מצא בו את עצמו, את הנער המפוחד שמצא את החבר הכי טוב שלו שוכב באמבטיה מלאה בדם. בפעם הראשונה שמצא את טאהיונג במצב הזה, הוא היה נראה בדיוק ככה, אך למזלו הצליח להתאפס על עצמו במהירות ולהתחיל לפעול. "אני אשם בהכל.." ג'ונגקוק התייפח, כנראה כבר איבד תקווה לשלומו של טאהיונג, לעומת ג'ימין שידע כמה אלוהים אוהב את הבחור הדרמתי ששכב על הרצפה ולא נתן לו למות בכל הפעמים הקודמות.
"ג'ונגקוק.." ג'ימין לחש, משיח את דעתו של הבחור המפוחד. "טאהיונג לא עשה את זה בגללך, הוא עשה את זה כי אגר בתוך תוכו יותר מידי רגשות ורק כך הם יכלו לפרוץ החוצה." הוא הסביר ברוגע. דקה ארוכה של שתיקה חלפה לה ורק לאחר מכן נשמעו דפיקות חזקות בדלת ולאחר מכן היא נפתחה.
מכאן, ג'ונגקוק שמע רק רעש. דיבורים, צעקות, לחץ, פחד - הכל נשמע לא ברור ועיניו איבדו פוקוס. הוא לא ידע מה לעשות, הוא לא ידע איך לתקן את טעויותיו.
YOU ARE READING
LIES / VKook
Fanfic"אני חייב להוציא אותו מהחיים שלי לא בגלל שהוא לא חשוב לי, אלא בגלל שלא אכפת לו ממני." ג'און ג'ונגקוק ההומו התאהב נואשות בקים טאהיונג הסטרייט. הוא כל כך נואש שמחליט להשתמש ביכולת הפוטושופ שלו בשביל להתקרב אל האחד שהוא אוהב. הוא מתחזה לבת, מתקרב אל טא...
