נקודת מבט של אשלי
הלכתי לחדר של אמבר כדי לדבר איתה
דפקתי על הדלת
"אמבר?" שאלתי תוך כדי שאני מתקתקת
"תיכנסי" היא צעקה מביפנים
נכנסתי והיא סימנה לי לשבת לידה על המיטה
"נייל אתה מוכן לצאת לחדר שלי או לאיזה מקום זאת שיחת בנות" אמרתי
"לא רוצה" הוא השיב והסתכלתי עליו עם עיניים מאיימות
"אוקיי אוקיי אני יוצא" הוא אמר וסגר את הדלת אחריו
"אז.." היא אמרה
"תקשיבי, רציתי להתנצל על מה שעשיתי אני לא הייתי בסדר שביטלתי לך ופשוט את יודעת אני ממש עצבנית בזמן האחרון" אמרתי
"אני גם ממש מצטערת שביטלתי לך את החתונה לא הייתי צריכה להזכיר את הקטע של ההריון מצטערת.. לא הייתי בסדר ורק שתדעי שאת תמיד עצבנית" היא אמרה
"היי! אני לא עצבנית" אמרתי
"את רואה" היא אמרה מצחקקת
"טוב אולי קצת.. אפשר חיבוק עכשיו?" שאלתי
"ברור" היא אמרה וקמה כדי לחבק אותי
"וואו ממש לחבק עם בטן הזאת" היא אמרה
"כן מה לעשות חמודה גם לך תיהיה כזאת" אמרתי וצחקקנו
"טוב עכשיו אני יכול להיכנס?" נייל שאל מבחוץ ופתח את הדלת
"נייל!" צעקנו ביחד
"מה?! ליאם לא הכניס אותי ולא היה לי כוח ללכת" הוא אמר
"טוב גם ככה אני הולכת- רגע למה הוא לא הכניס אותך הוא אמור ליהיות בחדר?"
שאלתי
"כניראה שלא הוא לא הסכים לי להיכנס" הוא אמר ולפני שהוא הספיק לסיים רצתי לחדר לבדוק מה קורה
"ליאם?!" צעקתי דופקת על הדלת בחוזקה
לא שמעתי תשובה שמעתי רק כמה משיכות באף
"ליאם ירדו לי המים!" צעקתי כדי שהוא יפתח
והוא פתח
"מה?! בואי מהר ניסע לבית חולים" הוא אמר בלחץ העיניים שלו היו אדומות כאילו הוא בכה הרגע
"תרגע רק עבדתי עליך" אמרתי וליטפתי אותו
"אל תעבדי עלי עם זה! זה מסוכן!" הוא אמר ונכנס לחדר ואני אחריו
"סליחה.. פשוט נלחצתי שלא פתחת הכל בסדר?" שאלתי הוא לא ענה הוא ליטף לי את בטן והרכין את ראשו למטה
"מה קרה ליאם?" שאלתי והרמתי את ראשו שיסתכל לעיניי ליטפתי אותו בפנים
"אמא שלי התקשרה.. היא אמרה שסבא שלי נפטר" הוא אמר והתחיל לבכות שוב, בחיים לא ראיתי את ליאם בוכה זה שבר אותי התחלתי לבכות ביחד איתו הורמונים מטומטמים, ליטפתי לו את הלחי והזזתי את הדמעות
"אל תבכה ליאם אתה תמיד יכול לספר לי" אמרתי והוא שם את ראשו על הבירכיים שלי כך שאני מלטפת לו את הפנים והשיער והוא מדבר
"זה הסבא שאני הכי אהבתי בעולם! הוא תמיך תמך בי לא משנה מה החלטתי לעשות ועכשיו הוא איננו!" הוא אמר ועוד כמה דמעות יצאו מעיניו ניגבתי אותן במהרה ונשקתי לו על הלחי
"אני יודעת ליאם אני איתך בזה אתה רוצה ללכת להלויה אולי?" שאלתי
"סיימון לא מסכים כבר שאלתי אותו" הוא אמר והייתי בהלם
"אני עכשיו ידבר איתו הוא אבא שלי הוא יקשיב לי" אמרתי
"עזבי אשלי.. זה בסדר אני אבקר שם כשנסיים את הטור" הוא אמר והנהנתי
"אתה רוצה לישון?" שאלתי
"כן" הוא אמר ונכנס למיטה באתי לצאת אבל הוא משך אותי חזרה
"אל תלכי אני צריך אותך איתי" הוא אמר ומשך אותי למיטה
"בסדר" אמרתי ונכנסתי למיטה מבלי ששמתי לב ידיו היו כבר מסביבי ועטפו את גופי
"תודה" הוא לחש לי באוזן והסתובבתי אליו כך שאני מולו רכנתי לעברו ונישקתי אותו ברכות
"תמיד" אמרתי והתכרבלתי בחזהו
קמנו בערך בשמונה בבוקר לא שמנו לב לשעה בכלל זה היה יום מדידות השמלה שלי ושל אמבר החלטנו לעשות קניות ביחד למרות שהיא מתחתנת בסוף,במקום אחר שבוע אחרי
YOU ARE READING
this is my life- אלו החיים שלי
ספרות חובביםהיי אני אשלי בת 18 גרה בלונדון עם שתי החברות הכי טובות שלי בואו ליראות מה קורה כשנערה מתבגרת שלא אוהבת את וואן דיירקשן מתאהבת באחד מהם
