נקודת מבט של אשלי
חזרתי מ"הפסק זמן" שלקחתי מכל מה קורה פה וירדתי לסלון כולם עמדו ליד הדלת עם מבט מפוחד על פניהם וליאם עם המבט הכי מפוחד מבינהם
"מה יש לכם?!" שאלתי מנסה להבין מה יש לחבורת סתומים הזאת שאני גרה איתם
"כ-כלום" ליאם גמגם
"זה הכל בגלל ליאם!" הארי צעק והצביע על ליאם
"מה? מה קרה?" שאלתי ורק עכשיו שמתי לב שאמלי הזאת כבר הלכה וירדה לי אבל מהלב
"נו! מישנו מוכן להסביר לי מה קורה פה?!" שאלתי וכולם ביחד הצביעו על ליאם
"ליאם תסביר לי אתה" אמרתי יותר רגועה והוא הנהן וסימן לי לבוא אחריו החוצה
"אוקיי מה קורה פה ליאם הכל בסדר?" שאלתי קצת לחוצה
"כן כן הכל בסדר זה לא משהו כל כך דרמתי" הוא אמר מנסה להרגיע אותי והצמיד אותי אליו
"את מבטיחה שלא תתעצבני?" הוא שאל
"אני לא מבטיחה כלום תספר ואז אני יגיד לך" אמקתי והיה לו מבט חושש על הפנים ואחרי זה הוא פתח את פיו כדי לספר לי
"ליויתי החוצה את אמלי והיא הציעה לי שאני והיא נלך להסתובב איפה שהו כדי להשלים פערים וזהו אני מבטיח שלא קרה כלום וגם לא יקרה כלום" הוא אמר והרגשתי את עצמי רותחת מעצבים
"אתה מה?! אתה יודע מה תלך איתה ואם קורה משהו אני כבר לא יהיה פה כמו תמיד" אמרתי ויצאתי מהמרפסת בעצבים לחדר שלי רק לילי מצליחה להרגיע אותי
נקןדת מבט של ליאם:
זה היה מפחיד, אני לא יודע מה אני יעשה אני חייב לשמור על עצמי אחרת אשלי לא תסמוך עלי יותר ואתם יודעים מה יקרה
נכנסתי חזרה לבית כל הבנים והבנות הסתכלו עלי שאסךר להם מה קרה בחוץ נאנחתי והתיישבתי על הספה הריקה מולם
"נו מה קרה? היא צעקה?" הארי שאל
"כן הארי היא צעקה והיא אמרה שאם מקרה משהו היא לא תיהיה פה כמו תמיד" אמרתי והם נאנחו
"אל תדאג אנחנו פה נרגיע אותה" אמבר אמרה ועלתה למעלה לחדרה של לילי ששם אשלי בטוח נמצאת
"אני לא רוצה שיקרה משהו אני אוהב אותה היא הדבר הכי טוב שקרה לי" אמרתי וזאין מיד בא לידי וליטף את גבי
"אל תדאג מייט הכל יהיה בסדר" הוא אמר והנהנתי זאין הוא החבר הכי טוב שלי אני סומך רק עליו בעיניני אהבה או בדברים כאלה
"עכשיו בואו נלך לישון מספיק דרמות להערב" זאין אמר וכולם הנהנו ועלו לחדרים שלהם
נכנסתי לחדר שלי ושל אשלי היא הייתה על המיטה עם גבה אלי
"אשלי את ישנה?" שאלתי
"כן" היא אמרה ומלמלה שיט אחרי זה
נכנסתי למיטה והצמדתי אותה אלי כך שהפנים שלה מולי היא ניסתה כמה שיותר לא להסתכל לי בעיניים
"אשלי אני אוהב אותך ושום דבר לא יפריד בינינו" אמרתי ונישקתי את קצה אפה
"מבטיח?" היא שאלה
"מבטיח" עניתי מהר וחיבקתי אותה וכך נירדמנו
~~~~~~~~~~~~~~בוקר~~~~~~~~~~~
קמתי בבוקר והסתכלתי על השעה עכשיו עוד מעט 10 אני צריך ללכת עם אמלי עכשיו
לא רציתי להעיר את אשלי אז העלתי לה לחדר ארוחת בוקר על מגש ופתק שמסביר איפה אני..
ירדתי למטה וזאין ולואי ישבו במטבח
"לאן אתה הולך?" זאין שאל
"אתה לא זוכר? אני צריך ללכת להשלים פערים" אמרתי בגלגול עיניים
"תשמור על עצמך אחי" לואי אמר הנהנתי ויצאתי מהבית בדרך לאוטו מלא צלמים שאלו אותי שאלות על אמלי אין לי מושג למה
נסעתי לביתה של אמלי היא חיכתה לי בחוץ ועלתה על האוטו ראיתי פלאש אבל לא יחסתי לזה חשיבות
"אז.. לאן הולכים?" שאלתי שהיא תכוון אותי
"אני חושבת שלקניון" היא אמרה והנהנתי אבל חששתי הקניון מלא אנשים שמכירים אותי
הגענו לקניון ונכנסנו לחנות הגלידה הקרובה
"אז מה קןרה איתך עכשיו?" שאלתי בזמן שאני אוכל את הגלידה שלי
"היה משעמם בוולברהמפטון בלעדיך" היא אמרה וחייכתי קצת
"אתה זוכר איך היינו מבלים כל היום ביחד" היא אמרה ונזכרתי בהכל
כשהיינו קטנים אמלי הייתה הקראש שלי אף פעם לא אמרתי לה את זה אחרי התיכון אני הצעתי לה לצאת איתי יותר נכון 22 פעמים אבל היא סירבה ואז הייתי צריך לעזוב לאקס פאקטור ופה נגמר הסיפור שלנו.
שמתי לב שהיא ניסתה להתקרב אלי ולפני שהספקתי להסתכל עליה היא ריסקה את השפתיים שלה על שלי זרמתי איתה בהתחלה כי לא ממש הבנתי מה קורה אבל כשהבנתי שאם צילמו אותי אני ואשלי גמרנו מיד דחפתי אותה ממני
"מה את עושה?!" צעקתי וניגבתי את הפה שלי
"רק מתנקמת" היא אמרה וקמה ממקומה והלכה
YOU ARE READING
this is my life- אלו החיים שלי
Fanfictionהיי אני אשלי בת 18 גרה בלונדון עם שתי החברות הכי טובות שלי בואו ליראות מה קורה כשנערה מתבגרת שלא אוהבת את וואן דיירקשן מתאהבת באחד מהם
