this is my life- אלו החיים שלי

עונה 2 פרק 3

נקודת מבט של אשלי

~~~~~~~~~~~~~~~כעבור חודש~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אנחנו גרים ביחד בבית החדש כבר כמעט חודש, הבנים יצאו לחגוגמאת יציאת הקליפ החדש במועדון ביחד ואני והבנות נשארנו ביחד בבית, אה כן שחכתי לציין שיש לנו חדר קולנוע? אז כן יש לנו חדר קולנוע גדול עם מסך ענק ואיזה חמש ספות נפתחות שאפשר לישון עליהן מול סרט

"בנות!" צעקתי ואמבר מיה שרלוט ואלינור ירדו מהמדרגות בבהלה, כן גם אלינור ושרלוט עברו לפה בגלל הארי ולואי

"מה קרה?!"

"את יולדת??"

"ירדו לך המים?" הן צעקו ביחד

"לא תרגעו, בסך הכל רציתי לעשות ערב סרטים איתכן יש אשמת הכוכבים טיטניק ארוס בהשאלה  כל סרטי דמדומים ו27 שמלות" אמרתי והן נאנחו

"נשמע טוב אני הולכת להכי פופקורן" מיה אמרה

"אני הולכת להביא שתיה" אלינור אמרה ונשארתי עם שרלוט ואמבר

"בואו אנחנו נלך לפתוח את הספות ונדליק את אחד הסרטים" אמרתי והתקדמתי לעבר בחדר קולנוע

"לא אנחנו נפתח את הספות ואת תבחרי סרט" אמבר אמרה מזהירה אותי

"בסדר בסדר, אני שמה אשמת הכוכבים!" צעקתי והתקדמתי לעבר המחשב

אלינור ומיה חזרו עם הפופקורן והשתיה עזרו לאמבר ושרלוט לפתוח את הספות והתיישבנו לראות את אשמת הכוכבים (הסרט הכי מושלם שיש!)

~~~~~~~~~~~~~~~אחרי שעה וחצי~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אומיגאד!!! הוא לא יכול למות לי!!!!" צרחתי ויצאו לי כל הדמעות שהחזקתי

"אני לא מאמינה אני שונאת אותך ג'ון גרין!" אמבר צרחה גם היא בוכה

"אני לא מאמינה שראיתי את זה עכשיו!" מיה אמרה

"את לא יכולה להגיד שזה צא עשה לך משהו שם" שרלוט אמרה ואלינור הנהנה

"אולי... נו טוב אני לא מאמינה שהוא מת ככה!!" היא אמרה והתחילו לצאת הדמעות

"סוף סוף שברנו אותך!" צעקתי ושמתי את מרתון דמדומים.

השעה הייתה כבר מאוחרת אולי 1:30 הבנות נרדמו אחרי הסרט השני ואני היחידה שנשארתי ערה. קמתי למטבח להחזיר את כלי הפופקורן והכוסות של השתיה ופתאום הרגשתי משהו רטוב על הרצפה

"נו באמת נשפך פה עכשיו גם שתיה?!" אמרתי ואז הבנתי שגם אני רטובה

"אומייגאד ירדו לי המים!" צעקתי והתחלתי להילחץ איפה ליאם כשצריך אותו

התחלתי להתקדם בעדינות לחדר הקולנוע והתחלתי לצעוק בניסיון להעיר את הבנות כי ליאם לא ענה לי אז אני אסתפק בהן.

"בנות!! מקרה חירום!" צעקתי ומיה מהר התעוררה

"מה קרה אשלי?" היא שאלה בקול צרוד

"מיה ירדו לי המים תעירי את אמבר ובואו ניסע לבית חולים!" אמרתי ואיך שהיא שמעה את המילה הראשונה היא רצה לאמבר העירה אותה וחטפה את המפתחות של האוטו מהיד שלי

"איפה ליאם הם חזרו כבר?" אמבר שאלה בזמן ששמה נעליים ופתחה את הדלת

"לא הוא לא עונה לי ניסיתי" אמרתי מתנשפת

"הכל יהיה בסדר בואי תכנסי לאוטו שלי הוא יגיע לבית החולים" אמבר אמרה והובילה אותי למושב האחורי של האוטו הייתה לי הרגשה רעה בקשר לליאם לא יודעת למה פשוט הרגשתי שקרה משהו רע ולא משהו בריאותי

הגענו לבית חולים האחות מיד לקחה אותי לחדר לידה המא אמרה שיש לי פתיחה של אחד אז יקח עוד זמן בינתיים אני מנסה לצפוס את ליאם. הוא עדיין לא עונה.

אמבר פתחה את הטלויזיה העבירה לערוץ הבידור ופתאום בגרה את הטלויזיה

"מה קרה למה כיבית?" שאלתי אותה

"אמ.. כלום לא חשוב לא צריך עכשיו טלויזיה תשני אני ישיג את ליאם" היא אמרה כאילו היא מסתירה משהו החלטתי לעזוב את זה וללכת לישון יש לי עוד יום ארוך לפני.