this is my life- אלו החיים שלי

עונה 2 פרק 2

נקודת מבט של זאין

ירדנו למטה כולם הגיעו זה קצת מלחיץ כשחושבים על זה המשפחות שלנו פה החברים וההמנהלים אני קצת מפחד את האמת אולי היא תסרב לי? מה יקרה אם היא תגיד לא? אני לא יהיה מסוגל לעמוד בזה.

כולם הסתובבו בינתיים בבית החדש בזמן שהבנות ישבו עם המשפחות בסלון, עוד מעט מתחילים בארוחה וכולם יסתכלו עליי זה יהיה מביך, אבל בשביל להתחתן עם האהבה שלי אני מוכן קצת לסבול.

"זאין הכל בסדר אתה ניראה לחוץ?" מיה שאלה מסתכלת עלי בדאגה

"כ-כן אני בסדר תקראי לכולם לשולחן שהאוכל לא יתקרר" אמרתי מנסה להתחמק

"אוקיי בייב" היא ענתה ונשקה לי קלות על השפתיים והלכה לקרוא לכולם.

התחלנו לאכול ואחרי שסיימנו את המנה הראשונה החלטתי שזה הזמן.

קמתי ממקומי וכל תשומת הלב התרכזה בי

"אני רוצה להגיד משהו" אמרתי בלחץ ומיה הסתכלה עלי במבט מבולבל אך מרגיע וחם באותו הזמן

"קודם כל תודה שבאתם זה חשוב לנו מאוד.. ודבר שני" אמרתי וצעדתי לעבר הכיסא שבו מיה ישבה כרעתי ברך מולה

"ודבר שני מיה את האהבה שלי לא משנה לי כמה זמן אנחנו מכירים או בני כמה אנחנו או וואטאבר אני אוהב אותך ואני רוצה שתיהי אישתי. מיה האם תנשאי לי?" אמרתי וכולם היו בשוק מחייכים אמא שלי ואמא של מיה התחילו לבכות אני לא מבין אותן הן צריכות לשמוח ולא לבכות משמחה

"כן!" היא צעקה וקפצה עלי באושר כשאני עדיין על הרצפה כמעט נפלתי איתה ביחד

"וואו מיה תני לבן אדם לקום מהרצפה" הארי אמר וכולם צחקו

"בוא ניראה אותך נופל על הרצפה אחרי שתציע לשרלוט" אמרתי ושרלוט הסמיקה וחייכה לעבר הארי.

"אוקיי בואו נמשיך לאכול" הארי אמר מנסה לצאת מהמצב שקרה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נקודת מבט של אשלי

הארוחה נגמרה כולנו ניקינו את הבית טוב חוץ ממני זה לא קל לנקום כשיש לך בבטן תינוקת בחודש שמיני וחצי אני יכולה ללדת מהמאמץ טוב אני לא יסחף פשוט יכאב לי הגב קצת בכל מקרה אני ישבתי על הספה בזמן שהם ניקו ניסיתי להעביר ערוץ אבל השלט נפל לי

"שיט זה כל הזמן קורא לי" מלמלתי וקמתי לעבר השלט שנפל באופן מפתיע רחוק מהספה, התכופפתי ופתאום שמעתי צעקה מיד התישרתי

"אשלי! אסור לך להתכופף!" ליאם צעק וצחקתי "אוי תפסיק כבר אני רק רציתי להרים את השלט" אמרתי והתכופפתי שוב להרים את השלט "אווץ'" אמרתי והרגשתי כאב מוזר בבטן

"ליאם" אמרתי מנסה להתרומם אבל לא הצלחתי מהכאב,

"אשלי אל תנסי לעבוד עלי בקטעים האלה-" הוא אמר אך קטעתי אותו

"אני לא מנסה לעבוד עליך אני חושבת שיש לי צירים" אמרתי וליאם רץ לכיווני ולקח אותי לספה

"תגידי לי בדיוק מה את מרגישה" הוא אמר ונגע לי בבטן וחייך

"מה אתה מחייך בוא ניסע לבית חולים" אמרתי לא מבינה מה יש לו

"אשלי את בסך הכל הרגשת בעיטה הנה את רואה" הוא אמר ולקח את ידי כדי שארגיש גם

"ועכשיו אתה אומר לי?!" צעקתי וכולם צחקו

"אחי אני חושב שאתה זה שעובר את ההריון במקומה" זאין אמר וצחקק

"זאין אל תתעסק איתה עכשיו" ליאם אמר והוא שתק

"אוקיי אוקיי מה שתגיד בחור גדול (what ever you say big guy) " זאין החזיר והמשיך לנקות

"עכשיו אני יכול לחזור לנקות?" ליאם שאל וקם

אך תפסתי את ידו והוא הסתובב

"לא קודם תיתן לי נשיקה" אמרתי והוא חייך ומיד נתן לי נשיקה

"יש לכם את זה ביותר דביק?" נייל אמר וצחקק

"אל תנסה אותנו" אמרנו ביחד וצקחנו

שוב פעם סליחה על השעמום מבטיחה שישתפר<3 ומזל טוב לבעלי/ליאם פיין שיש לו היום יום הולדת 21 חולה עליו וגם עליכן חח<3:-)