6 soulmates / taekook

פרק 9 - ג׳ונגקוק??

תודה על 2k צפיות💜
——-——————————————————

22:00
״אבל הצחוק שלו נעצר במהירות כשהוא ראה שהתמונה המשפחתית לא הייתה עכשווית, היו שם שני הורים ושני ילדים קטנים, אבל אחד הילדים שם.. הוא ידע מי הוא, והוא רצה לבכות בשנייה שראה את זה.״

22:30
״טאהיונג?״ ג׳ונגקוק נכנס לחדר שלו וראה את טאהיונג יושב על המיטה עם התמונה המשפחתית שלו בידו, מרוב שטאהיונג היה בשוק הוא לא שם לב שהמוזיקה הפסיקה והמסיבה נגמרה, בדיוק כמו מה שג׳ונגקוק אמר שיעשה. ״א-אתה בוכה? עשיתי משהו לא בסדר? ולמה התמונה אצלך?״ ג׳ונגקוק שאל אחרי שהתקדם לכיוון טאהיונג והתיישב מולו, ״מי אלה?״ טאהיונג שאל, ״מ-מה״ ג׳ונגקוק לא הבין איך הקול של טאהיונג היה מונוטוני וחסר רגש, הוא לא שמע את הקול הזה לפני, ״מי אלה?״ טאהיונג שאל שוב והצביע על שני הילדים הקטנים בתמונה המשפחתית, ״אני ואח שלי״ ג׳ונגקוק ענה והוא יכל לראות שיורדות עוד דמעות מפניו של טאהיונג, עד שהוא קם במפתיע ונעמד מול ג׳ונגקוק.

״אתה יודע? זה נכון שלא אנסת אותי, והסקס שלנו היה מוסכם משני הצדדים, אבל זה לא איך שרציתי שניפגש, זה לא איך שחשבתי שהפגישה שלי עם הנפש התאומה שלי תהיה כמו כל הפגישות שלי עם כל הפאקינג נפשות תאומות עד היום!״ הוא התחיל לצעוק, ״נ-נפש תאומה?״ ג׳ונגקוק מלמל וטאהיונג התעלם, ״אז כן, זיינת אותי, וכן, נהניתי מכל רגע, אבל זהו? מחר אתה תשכח ממני ותלך לזיין מישהו או מישהי אחרת! ומה אני? נפרדתי מכל מי שיכל לעזור לי בזה ג׳ונגקוק, אתה האחרון, האפשרות האחרונה שלי, אתה יודע כמה רציתי שזה יהיה אתה? אבל אתה חתיכת זבל פאקבוי״ טאהיונג המשיך להגיד וג׳ונגקוק לא הבין מה קורה פה, ״אז כל זה, כל מה שאמרתי עכשיו, מספיק נורא. אבל עכשיו אתה אומר לי שאתה גם הילד שהיה בבית חולים שהייתי קטן?״ הוא שאל וג׳ונגקוק הרים את גבותיו בשאלה, ״איזה ילד? איזה בית חולים?״ ג׳ונגקוק שאל מבולבל לגמרי, ״שהייתי קטן אמא שלי הייתה בבית חולים והייתי איתה שם כל יום, לא הסכמתי לעזוב אותה, הייתי קשור אליה ממש.״ הוא אמר, ״אני מצטער״ ג׳ונגקוק קטע אותו, ״תשתוק עכשיו, כל הזמן שהייתי איתה בבית חולים הייתי מתגנב לחדר של ילד אחר שהיה מאושפז בחדר ליד אמא שלי״ הוא אמר ולקח נשימה עמוקה, ״הוא היה החבר הכי טוב שלי באותה תקופה, הוא עזר לתקופה הזאת בחיים שלי להיות פחות נוראית, הוא גרם לי לחייך ולצחוק במקום לבכות על זה שאמא שלי גוססת. כשאמא שלי מתה, הוא חיבק אותי ואמר לי דברים שעזרו לי כל כך, עד היום כשאני מתגעגע אליה אני חוזר על כל מה שהוא אמר לי.״ הוא סיים לספר.

ג׳ונגקוק עדיין לא הבין, ״ואיך הוא קשור אליי?״ הוא שאל, ״תגיד אתה טיפש? זה היית אתה! אתה הילד הזה! הילד בתמונה המשפחתית הזו זה הילד שאני לא שוכח עד היום!״ הוא אמר והצביע על אחד הילדים שעמדו אחד ליד השני בתמונה. ג׳ונגקוק כמעט נחנק ממה שטאהיונג אמר, ״טאהיונג-״ ג׳ונגקוק אמר אבל טאהיונג קטע אותו, ״אתה! הפאקבוי, חסר רגש, אידיוט, לא מתחשב״ ״טאהיונג-״ ג׳ונגקוק ניסה לקטוע אותו שוב אבל טאהיונג המשיך, ״מכוער, שמן, מסריח, לא מנשק טוב״ ״טאהיונג-״ ג׳ונגקוק ניסה לקטוע אותו שוב בלי הצלחה, ״לא יוצלח, הורס מסיבות, שם את החלב לפני הקורנפלקס-״ ״איך זה קשור?״ ג׳ונגקוק שאל, ״אני לא יודע אני מנסה לקלל אותך אבל אתה מושלם מדי, כל דבר שאני אומר הוא לא נכון״ טאהיונג אמר וג׳ונגקוק צחק, ״טאהיונג״ הוא אמר שוב, ״מה?!״ טאהיונג צעק, ״הילד שאתה מצביע עליו זה אח שלי, לא אני״ הוא אמר וטאהיונג קפא במקום.