6 soulmates / taekook

פרק 2 - נאמג׳ון

00:40
אחרי החלום שלו, טאהיונג המשיך לישון בשלווה, לא חושב על מה יקרה בבוקר שאחרי.

08:50
״היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לטאה טאה!״ בוגום שר בצעקות כשנכנס לחדרו של טאהיונג הישנוני.
״בוגום, תפסיק לצעוק״ הצעיר מביניהם מלמל והתיישב על המיטה, משפשף את עיניו בליווי אנחה גדולה. ״מזל טוב טאה!״ בוגום אמר שוב וחיבק את חברו חזק, טאהיונג חייך וחיבק אותו בחזרה, ״נו?״ בוגום אמר אחרי ששחרר מהחיבוק, ״מה?״ טאהיונג שאל, מסדר מעט את חולצת הפיג׳מה שלו שבוגום הזיז עם החיבוק הענק שלו, ״מי הנפש התאומה שלך!״ הוא שאל כולו מחויך, מקווה לשמוע התלהבות מפיו של חברו. ״אה.. לגבי זה״ הוא מלמל ובוגום התחיל להילחץ, ״מה? מה קרה?״ הוא שאל בלחץ לא מפסיק להביט על חברו שהבעה עצובה עלתה על פניו, ״זה נ-נאמג׳ון״ הוא כמעט לחש, אבל אמר מספיק בקול בשביל שהשני ישמע, ויקפא במקום. ״נאמג׳ון? ק-קים נאמג׳ון?״

-

קים נאמג׳ון היה גם הוא גבר בן 21, והוא היה חבר ילדות של טאהיונג ובוגום.
בתקופה של התיכון הם היו רק שלושתם, בלתי ניתנים להפרדה בדיוק כמו שבוגום וטאהיונג עכשיו, אבל בלית ברירה, באמצע כיתה יב הוא נאלץ לעבור לגור עם משפחתו בארצות הברית בעקבות העבודה של אביו. הפרידה של השלושה הייתה קשה מאוד, הם הצליחו לשמור על קשר רחוק לשנה קצרה, עד שהקשר התנתק לגמרי בסופו של דבר. גם בוגום וגם טאהיונג מאוד התגעגעו לנאמג׳ון וככה גם השני אליהם.

09:02
״הוא.. גר באמריקה״ טאהיונג מלמל וניסה שלא לבכות, לא מספיק שהנפש התאומה שלו הוא חבר ילדות שאהב מאוד והתגעגע אליו מאוד, הוא גר רחוק מאוד ממנו, הם לא יוכלו להיות ביחד ככה. ״אני מצטער טאה״ בוגום אמר וחיבק את חברו שלא בכה, אבל התאפק מאוד שלא. ״א-אני אתארגן לעבודה״ טאהיונג אמר, ״אין לך עבודה היום טאהיונג, ביקשת יום חופש״ בוגום החזיר וטאה נאנח, ״לא נורא, הם לא יגרשו עובד אקסטרה״ הוא ענה ועם זה בוגום הנהן, ״אני הולך לעבודה בעצמי והאמת שאני די ממהר.. הכל יהיה בסדר אל תדאג, נדבר שאני אחזור מהעבודה״ טאהיונג הנהן וחייך לכיוון חברו הטוב, נכנס לחדר המקלחת להתארגן לעבודה.

09:17
אחרי מקלחת קצרה, טאהיונג יצא מכוסה רק במגבת קטנה מסביב למותניו לכיוון הארון שבחדר שלו. ״היי״ פתאום קול מוכר קרא לטאהיונג שקפץ בבהלה והסתובב לראות את בוגום יושב על המיטה שלו. ״בוגום?! אמרת שאתה הולך לעבודה מה אתה עושה פה״ הוא אמר, מושך את המגבת שלו למעלה מוודא שלא תיפול בטעות מול חברו הטוב. ״אוקיי דבר ראשון המגבת הזו חצי שקופה, דבר שני אני לא בוגום״ הוא אמר גורם לטאהיונג להסמיק ולכסות עם ידיו את איברו המכוסה, לקח לו כמה זמן להבין מה השני אמר, ״רגע מה זאת אומרת אתה לא בוגום, אתה בסדר? לקחת משהו? זה האלכוהול מאתמול אולי?״ הוא שאל בלחץ מסתכל על חברו באי הבנה, ״טאהיונג אני מלאך״ הוא אמר בישירות, גורם לשני להתפקע מצחוק, ״מ-מלאך?״ הוא שאל ממשיך לצחוק כל כך חזק שדמעות ירדו מעיניו, ״כן פאקינג מלאך!״ ה׳מלאך׳ צעק גורם לטאהיונג להיבהל ולנסות להסדיר את נשימתו אחרי הצחוק הממושך, ״בדיחה טובה בוגום, עכשיו אתה יכול לתת לי להתלב-״ מילותיו נקטעו כשהוא נפל על המיטה בגלל שניסה להישען על כתפו של ׳בוגום׳, שהייתה כאילו שקופה, טאהיונג לא יכל לגעת בו, היד שלו עברה דרכו. ״מה לעזאזל״ טאהיונג אמר מביט על השני, ״אמרתי לך שאני מלאך״ הוא אמר, מחייך חיוך צידי מתנשא שטאהיונג שנא מיד, משאיר בראשו של טאהיונג שאלות רבות, אבל ממהר לענות עליהן.