6 soulmates / taekook

פרק 5 - יונגי

תודה על 1k צפיות💖💖
——————————————————————-

00:00
אז כן, החלום של טאהיונג שוב השתנה, טאהיונג שוב עומד בשדה, והוא כמעט קפץ משמחה שראה מי עומד מולו הפעם,
״יונגי היונג!״

08:50
״היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לטאה טאה!״ בוגום שר בצעקות כשנכנס לחדרו של טאהיונג הישנו- לא, הפעם טאהיונג היה כבר ער, הפעם טאהיונג כבר היה אחרי מקלחת ומאורגן מכף רגל ועד ראש, ״מה.. אתה יוצא כזה מוקדם?״ בוגום שאל, ״אה ומזל טוב!!״ הוא הוסיף וחיבק את השני, ״תודה בוגום, וכן, אתה לא תאמין מי הנפש התאומה שלי!״ הוא אמר בהתלהבות, ״מי?״ בוגום שאל, ״יונגי!״ הוא אמר, ״יונגי? מין יוני?״ טאהיונג הנהן, ״טאה אתה בטוח שזה היה יונגי מי שראית?״ הוא שאל, ״כן.. למה?״ טאהיונג התחיל להילחץ, ״אממ.. כלום! אני שמח בשבילך! אתה רוצה שאני אקח אותך אליו בדרך לעבודה?״ הוא שאל, ״לא אני אסתדר, תודה בוגומי״ הוא אמר ובוגום חייך ויצא מהחדר.

9:17
״אוקיי איפה אתה עכשיו!״ טאהיונג צעק לאוויר, ״זו השעה שאתה תמיד מגיע, איפה אתה, ואיזה גוף אתה לובש הפעם?״ הוא המשיך לדבר לאוויר, ״בקצב הזה השכנים יתקשרו לבית משוגעים״ קול מוכר אמר מאחורי טאהיונג שהסתובב במהירות, ״אז אתה ג׳ימין עכשיו?״ הוא אמר אחרי שראה בבירור את ורוד השיער עומד מולו, ״חייב להגיד שזה הגוף הכי קטן שהייתי בו עד היום״ הוא אמר וצחק, וטאהיונג ניסה להתאפק אבל בסוף צחק גם הוא, ״למה אתה כל כך שמח שיונגי הנפש התאומה שלך?״ קוקי שאל, ״כי זה יונגי! אנחנו חברים ממש טובים ואתה יודע את זה, הוא אולי החבר הכי טוב שלי אחרי בוגום״ הוא אמר מחייך, ״ו.. זה לא מוזר לך להיות איתו בזוגיות עכשיו?״ הוא שאל וטאהיונג התחיל לחשוד, ״למה גם אתה וגם בוגום מתנהגים מוזר לגביו?״ הוא שאל עם גבה מורמת, ״בוגום אני לא יודע, אבל לי, יש לי תחושה רעה.. אני לא יודע בוודאות אבל היא לא עוזבת אותי״ הוא אמר וטאהיונג הופתע, ״אז זה יידפק גם הפעם?״ הוא שאל וקוקי הביט בו ולא דיבר, ״טוב, אני פשוט אלך אליו ואראה למה כולכם ככה״ הוא אמר גם כועס וגם קצת עצוב.

10:00
טאהיונג עכשיו עומד מחוץ לדלת ביתו של יונגי, הלב שלו דופק במהירות. הוא צלצל בדלת שומע את יונגי צועק ״רגע״ ואז פותח את הדלת, יונגי ישר חייך וחיבק את חברו, משהו שלא קורה בדרך כלל, אבל הוא ילד יום הולדת היום. ״מזל טוב טאה!״ יונגי אמר אחרי ששיחרר את החיבוק המהיר, כל כך מהיר שטאהיונג לא הרגיש כלום בין המגע שלהם, אבל הוא בטוח שזה רק כי הוא היה מהיר.

10:09
״נו, אז למה אתה אצלי בבית ולא הולך לרדוף אחרי הנפש התאומה שלך״ טאהיונג כמעט נחנק כששמע את המשפט הזה, ״מ-מה.. יונגי..?״ הוא מלמל ויונגי לא הבין, ״מה? מי הבן אדם שזכה להיות הנפש התאומה שלך? אני בטוח שהוא בן אדם טוב, זה מה שמגיע לך״ הוא אמר וחייך שוב, ״יונגי, היום הולדת 21 שלך היית לפני המון זמן״ טאהיונג אמר בלחץ, ״נכון.. מה הקשר?״ הוא שאל, ״יונגי אתה הנפש התאומה שלי״ טאהיונג אמר בישירות, גורם לעיניו של יונגי להיפער בהלם, ״מה זאת אומרת? אין לי נפש תאומה.״ הוא אמר וכרגע טאהיונג היה מבולבל לגמרי, ״לא ראיתי אף אחד בחלום שלי, זה קרה גם לשני חברים קרובים שלי.. זה קורה לפעמים״ הוא אמר וטאהיונג היה צריך לשבת. ״א-אתה לא ראית אותי?״ הוא שאל ויונגי הניד את ראשו לשלילה.
״א-אני צריך ללכת״ טאהיונג אמר וקם מהר, הולך במהירות לכיוון הדלת, ״רגע טאהיונג! אני מצטער״ יונגי תפס בידו ואמר, ברגע שטאהיונג לא הרגיש כלום בינו לבין יונגי, הוא הבין כי זו האמת, הם לא נפשות תאומות.. למה הוא מופתע כבר? ״זה בסדר יונגי היונג, זו לא אשמתך, אני לא כועס, אני פשוט צריך קצת זמן לבד״ הוא אמר ויונגי הנהן ושחרר אותו, נותן לצעיר ממנו לצאת דרך דלת ביתו.