Who we really are

פרק 11

-אחרי שלושה שבועות-

הרגע סיימתי לדבר איתו בקיק. קבענו שעוד שלוש שעות נדבר בוידיאו אבל נסתיר את הפנים שלנו. זה עדיין חשוב לנו, אני לא יכולה לחכות.

עוד כמה דקות לוסי באה אלי ואנחנו הולכות לריצה בפארק רייבנהוד הגדול, נעביר את הזמן קצת. התארגנתי ולבשתי חזיית ספורט ורודה, סווטשירט דק מאוד שחור, מכנסיים קצרים שחורים ומעלי ספורט ורודות של נייק. לקחתי טלפון והייתי מוכנה. ירדתי למטה במדרגות ששמעתי את הדפיקה בדלת וראיתי את לוסי לבושה כמוני רק בסגול. ״אמא אני יוצאת לריצה אני אחזור עוד שעה וחצי״ צעקתי וסגרתי את נדלת.הפארק צמש קקוב לאיפה שאני גרה אז הגענו תוך שלוש דקות והלכנו למסלול הריצה שמקיף את הפארק ״אז הייל מה קורה איתך? בזמן האחרון את קצת מעופפת״ היא אמרה לי כשהתחלנו ״טוב את האמת לוס, אני מתכתבת עם מישהו בקיק כבר חודש. והוא כל כך חמוד. היום אני הולכת לשמוע אותו ולראות את החדר שלו״ אמרתי לה , אני אצטרך מישהי לדבר איתה עליו. ״למה יש לי הרגשה שאת מתאהבת בו?״ אמרה מתנשפת, ״יש מצב שזה מה שקורה לוס״ ורק כאשר הודיתי בזה בקול הבנתי שזה באמת נכון. כל הקטע של אני לא יודעת מה השם שלך או מי אתה עושה את זה יותר קל, יותר קל להתאהב.

הסתכלתי בשעון שלי , אחת עשרה וחצי, שיט. אנחנו אמורים לדבר בשתיים עשרה וחצי . ״לוס אני חיייבת ללכת , רצנו מספיק״ ובאמת רצנו מספיק היא הנהנה ״אני אתקדם עוד קצת לבד ברשותך, את , הולכת לדבר איתו ולספר לי הכל אחר כך.״ חייכתי אליה והפרחתי לה נשיקה באויר. והתחלתי לרוץ הביתה, זה יותר מהיר .

נכנסתי הביתה ועליתי מהר במדרגות נזהרת שלא ליפול, נכנסתי לחדר המקלחת והתקלחתי בזריזות, שיצאתי לבשתי גופיה כחולה שכתוב עליה LA בלבן, טייץ שחור שמתי צמידי שרשראות כחולים-שחורים ושמתי קצת מסקרה . את השיער אספתי בקוקו נמוך על העורף שלי ושמתי את המסיכה, מין מסכה שמכסה את הגבות עד לסוף האף. אין סיכוי שיזהו אותי. לקחתי אותה מאמבר, היא שחורה והתאימה גם למה שאני לובשת. חיכיתי שהוא יתחבר. יש הנה. הוא פתח שיחה וידיאו הוא היה עם מסכה באורך שלי ודי דומה לשלי רק של בנים ואם הפרצוף שלו יפה כמו שאני חושבת אז וואו. הוא חתיך ״היי יפה״ הוא אמר וגיגלתי עיניים ״אתה גם עכשיו לא יודע אם אני יפה, יכולה להיות לי צלקת ענקית שמכסה את הפנים שלי או משהו״ הוא עשה תנועת ביטול עם ידו ״ אני די בטוח שאת יפה״ צחקתי הוא כל כך חמוד. ״ואני די בטוחה שאתה חמוד״ אמרתי לו ״יש כמה אנשים שאני מכיר שיחלקו עליך בנוגע לזה אבל לא משנה״ חייכתי אליו והמשכנו לדבר עד שראיתי מישהו פותח את הדלת שלו ״קרטר אחי, אתה בא? הולכים לים״ זה היה דן, והוא קרא לקרטר, התנתקתי מהשיחה. זה לא יכול להיות. לא הגיוני שהוא קרטר. זה פשוט לא יכול להיות. אני צריכה את לוסי דחוף התקשרתי אליה ״לוסי אני חייבת לדבר איתך את בבית?״ שאלץי ובשנייה ששמעתי כן יצאתי מהבית . נכנסתי לכונית ונסעתי ללוסי, זה לא ריוק אבל לא ממש בא לי ללכת ברגל דפקתי על דלת ביתה ״היי מיס בראון, איפה לוסי?״ שאלתי את אימה ״היי היילי היא בחדר שלה״ נכנסתי לביתם מתקדמת במסדרון אל חדרה של לוסי. פתחתי את הדלת ״ לוס זה קרטר, הילד החמוד מהקיק הוא קרטר״ אמרתי לה והיא הסתכלה עלי מופתעת ואמרה לטלפון שבעדה ״לאב אני אחזור אליך , יש פה מקרה חרום״ וניתקה. נחתתי על הפוף שלה והתחלתי להתבכיין ״זה לא יכול להיות קרטר, הואחמוד מדי בשביל זה, אני לא רוצה.״ מילמלתי עד שקלטתי את הדבר הכי נורא. ״לוס. אני מאוהבת בקרטר״ רק עצם המחשבה הזאת גרצה לי לפחד ולשנוא את עצמי בו זמנית ״די הייל הכל יהיה בסדר. בבקשה תגידי לי למה את חושבת שזה הוא״ היא חיבקה אותי והתיישבה מולי על פוף אחר ״אוקיי דיברנו בשיחת וידיאו וזה ואז אחרי בערך חצי שעה הדלת שלו נפתחה ודן מהשכבה, נכנס לחדר בשאלה ׳קרטר אתה בא? יש ים׳ אז עשיתי אחד ועוד אחד ואז מיהרתי להתקשר אליך״ אמרתי והיא נראה בתהליך קליטה ״אוי״ היא אמרה והנהנתי פתחתי את הטלויזיה שלה ושמתי שקרניות קטנות . ״אני מריכה הסחת דעת״ אמרתי לה והיא הנהנה, יצאה מהחדר וחזרה עם פופקורן וקולה. ״תודה לוס״ אמרתי לה ״ אין בעד מה, את חברה שלי, הכל בשביל חברות, את יודעת אבל שהוא לא יודע שזאת את נכון?״ שיט לא חשבתי על זה. ״אוי״

--------------------------------------------

Love you

May & Noa