Who we really are

פרק 17

״היי״
הוא הסתובב "היילי ? מה את עושה פה? את עוקבת אחריי?"
"א..אמרת לי שאתה יודע"
"יודע מה ?"
"לא משנה״ קולי נהיה כועס
לרגע זה נראה כאילו נפל לו האסימון
"לא"
"לא מה"
"את לא היא"
"מצטערת לאכזב״ והסתובבתי ללכת
הוא תפס לי את היד "לא היילי לא התכוונתי"
רגע... לאיפה לעזאזל נעלם קרטר שרק ניסה להעליב אותי כל הזמן ?!
"כן ,אתה כן"
הוא התיישב על הספסל בתיסכול
"זה לא יכול להיות, מי שדיברתי איתה הייתה יפה ! מצחיקה ונחמדה לא כמוך ״
״תאמין לי שהייתי מופתעת בדיוק כמוך״ עניתי בעוקצנות
"מה אתה רוצה לעשות?"
"כלום"
"מה?" לחשתי
"זה הרי ידוע שאני בחיים לא יהיה איתך ״
הדמעות כמעט יצאו אבל אני לא אתן לבן זונה הזה סיפוק לראות אותי בוכה
"ולחשוב שלרגע רק רגע דפוק אחד חשבתי שהשתנת״ והלכתי משם בעצבים
התחלתי לרוץ לכיוון הבית ,הדמעות זורמות והרוח מכה בפניי .
נכנסתי הביתה עליתי במדרגות והדמעות לא מפסיקות.
למה אני בכלל בוכה? אני שונאת את קרטר הוא כל הזמן רק פוגע בי! ואני באמת חשבתי לתת לו סיכוי .
מטומטמת.מטומטמת.מטומטמת! כעסתי על עצמי כלכך .
נכנסתי להתקלח להירגע קצת .
נק מבט קרטר:
מה לעזאזל קרה כאן עכשיו?
למה אני כלכך דפוק ?
זה כאילו שאני רואה אותה אני כלכך כועס על מה שקרה אבל עדיין יש לי רגשות אליה .
בעצם לא,בחיים לא יהיו לי רגשות להיילי .
לקחתי את הגיטרה ונזכרתי השיר שכתבתי להיילי פאק! כן יש לי רגשות אליה גאד אני כלכך מתוסבך
ופגעתי בה ואני לא יודע מה אני רוצב כבר !
שמתי את הגיטרה בצד ונשכבתי על המיטה נרדם שהדבר האחרון שאני חושב עליו זאת היילי.

אני מנסה לכתוב אין לי כלכך כישרון לזה😂 זה פשוט כיף .
שבת שלום חברות
אה ואני אעלה בשישי /שבת לפחות עוד 2,3 פרקים כי מראשון עד חמישי אני בטיול שנתי אז.....