יעוד המלך • Mate To The King

ג'קסון

אני משחק בסכין שבידי, מתפעל מהאומנות. הלהב והידית הם חתיכה אחת ומוצקת של בזלת. זה כל כך חד, הוא יכול לחתוך שיריון בקלות כאילו היה בשר.

"אני עדיין לא מאמין שניצחת אותי."

אני מגלגל את עיניי. הנה זה מגיע. "ולמה זה?" אני נאנח.

"אתה מזיין את צייד הדרקונים," הוא נוהם ואני מרים את הגבה שלי.

"היית רוצה שאני אזיין אותך במקום?"

עיניו מתרחבות והוא חורק את שיניו במהירות לפני שהוא מסתובב מהר להרים את החרב שלו ולסדר את שיריונו. אני מצחקק ומסתובב לעבר אַש לצידי. "אני בטוח שהוא היה נהנה מזה."

הוא מטלטל את ראשו. "הוא לא היה מסוגל לקחת את זה," הוא מחייך בשובבות.

אני מחייך לפני שאני חוזר אל לאנס. "בבקשה תסביר לי איך מי שאני שוכב איתו קשור להאם אני יכול או לא לנצח אותך.

"טוב אה - אני לא אה - אני מניח שזה אה, זה לא באמת," הוא ממלמל.

"אז למה שתגיד משהו כזה?" אני שואל. אני יכול לראות את אַש מנסה לא לצחוק בקצה העין שלי.

"אני לא יודע," הוא ממלמל.

"קדימה לאנס, תספר לי. למה שתגיד משהו כזה?"

"טוב כולם אומרים את זה."

"מה הם אומרים?"

"הם אומרים שמיועד שהוא גבר הופך אותך לחלש. והעובדה שהמיועד שלך הוא צייד דרקונים הופך אותך לחלש יותר בגלל שנתת לאויב להיכנס למיטה שלך," הוא ממלמל, בוהה בקרקע.

"טוב אולי כדאי שנביא אותם לכאן כדי שהם יראו בדיוק כמה אני חלש?" אני מחייך בשובבות, מסתכל על אַש.

אתה שנון במיוחד הבוקר, הוא מעיר.

אני מושך בכתפיי. אני במצב רוח טוב.

אני מתיישב על חומת האבן וצופה בלאנס נעלם לתוך מגורי המתאמנים. הוא חוזר לאחר כמה דקות ואחריו ארבעה צעירים.

הם נעמדים מולי, רובם נראים עצבניים אבל שניים - לאנס וניית'ן - נראים מפוחדים במיוחד.

"שמעתי שאתם חושבים שאני חלש."

פארה מגלגלת את עיניה בזמן שהאחרים שולחים מיד מבטים מאשימים לכיוון לאנס. "חתיכת כוסית! אני לא מאמין שהלשנת עלינו," אחד שורק בכעס.

"כן הוא סיפר לי ואם מישהו ינסה להעניש אותו על זה אני אטפל בזה. עכשיו שמישהו יסביר לי למה אתם חושבים שאני חלש," אני נאנח בעצבנות.

הם נשארים בשקט. "באמת עכשיו אתם לא רוצים לדבר?" הם זזים באי נוחות ומסתכלים אחד על השני אך שותקים. אני מגלגל את עיניי. "מי חלש עכשיו? אתם אפילו לא יכולים לאסוף מספיק אומץ כדי להגיד לי את זה," אני נוחר.