יעוד המלך • Mate To The King

מיקה

"למה היא חייבת להיות כל כך פאקינג עקשנית?"

קנדרה נאנחת. "היא לא עקשנית, היא פשוט נאמנה."

"טוב הלוואי שהיא לא היתה כל כך נאמנה," אני ממלמל.

היא מקמטת את מצחה. "אתה יודע שאלו אמורות להיות תכונות ראויות להערצה-"

"לא אם הן עומדות להרוג אותה," אני נוהם.

היא נאנחת שוב. "היא הרבה יותר חזקה ממה שאתה חושב. יש סיכוי טוב שהיא תוכל לשרוד בלי מיועד."

"זה נדיר בטירוף לדרקון לחיות יותר ממאה ללא מיועד ומעולם לא נשמע על דרקון ששרד יותר מכמה עשורים לפני שהוא איבד אחד."

"זה לא קרה בעבר אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות."

אני משחרר נשיפה כבדה. "אני פשוט מודאג, לא היתה לא התחלה טובה במיוחד. היא התאבלה שלוש לילות שלמים על המיועד שלה וביתה עד שהיא איבדה הכרה והבנים שלה הכניסו אותה לחדר שלה. מאז היא לא עזבה את הטירה."

"היא מתאבלת מיקה אתה צריך לתת לה זמן."

"אני באמת לא חושב שזמן עומד לעזור."

אחותי נוהמת בעצבנות. "אין לך מושג מה יעזור לה. המיועדת שלך עדיין חיה ואין לך ילדים ככה שאין לך מושג מה היא עוברת אז פשוט תעזוב אותה בשקט."

"בסדר," אני ממלמל.

***********************

"איך לעזאזל אני אמור פשוט לעזוב את זה בשקט?"

"פשוט תפסיק להטריד את המלכה לגבי מציאת מיועד חדש," היילין מושכת בכתפיה.

"אבל היא עומדת למות-"

"לא היא לא. אחותך איבדה את המיועד שלה וילד והיא עדיין עומדת. אם קנדרה יכולה לעשות את זה אז אני בטוחה שגם המלכה יכולה."

"המיועד של קנדרה לא מת."

"לא אבל הוא כן ברח. והם עברו טקס איחוד אז זה בטוח כואב באותה הצורה," היא מציינת.

"אולי אבל ללדת ילד מת זה לא אותו הדבר כמו לאבד אחד אחרי שצפית בו גדל שמונה עשרה שנים."

היא נאנחת. "בסדר החלק הזה שונה. אבל הנקודה שלי נשארת אותו הדבר, אם אחותך יכלה לעבור את כל זה ועדיין ללכת כאילו זה מעולם לא קרה, אז המלכה זרי תהיה בסדר. היא פשוט צריכה משהו שיסיח את דעתה - לשבת בחדר שלה כל היום רק יעשה את זה גרוע יותר."

"אבל שום דבר לא יגרום לה לעזוב! אני מתכוון ניית'ן כמעט נהרג וכל מה שהיא עשתה היה-" עיניי מתרחבות כשהרעיון מכה בי.

"מה?"

"לייזריה ביקשה ממני למצוא מישהו שיאמן את פארה והיא אמרה שאם אני לא אמצע מישהו היא תעשה את זה בעצמה."