יעוד המלך • Mate To The King

סיירה

"זה לא הגיוני."

אני מסתכלת על המיועד שלי עם גבות מכווצות. "אתה צוחק, נכון?"

הוא מעוות את פניו ומסתובב לעברי. "מה?"

"אתה מחזיק את זה הפוך."

הוא מקמט את מיצחו כשאני הופכת לו את הספר. "למה אתה קורא את זה? אתה אפילו יוצא מה זה כימרה?" אני שואלת.

"טוב לא אבל רציתי להתאמן על הלטינית שלי וזה הדבר הראשון בלטינית שמצאתי על מדף הספרים שלך."

אני מסתובבת ומטה את ראשי בחדות. "קיין זה לא בלטינית."

"מה?"

"זה ביוונית."

הוא מזעיף את פניו. "באמת?"

"אלים, אין מצב שאתה באמת הבן של המלכה זרי," אני מקניטה, מטלטלת את ראשי בשעשוע.

"את יודעת אולי אני צריך להמשיך פשוט להקשיב לך קוראת," הוא מצחקק, זורק את הספר על השולחן ליד המיטה.

"אולי אני אהיה מסוגלת ללמד אותך משהו מאחר וזה ברור שלא למדת דבר מאמא שלך," אני מחייכת.

"טוב היא לא מורה מהנה במיוחד, פעם אחת היא זרקה עליי ספר באמצע אחד משיעורי השפה הקטנים שלה."

אני מרימה את הגבה שלי. "ומה עשית?"

"זה לא חשוב," הוא מושך בכתפיו, גורם לי לצחוק.

"ברצינות קיין מה עשית שגרם לאמא שלך לזרוק עליך ספר?"

"ציירתי זין על השולחן."

"וואו," אני חוזרת למפה, מטלטלת את ראשי. "אני כל כך גאה במיועד שלי," אני ממלמלת.

"היי הייתי בן שלוש עשרה, והדברים שעשיתי לא התקרבו לדברים המפגרים שאחי עשה כשהוא היה בגיל הזה," הוא מגן.

אני מגלגלת את עיניי. "אתה תהיה חייב לספר לי את הסיפורים האלו מתישהו אבל אני ממש צריכה לסיים את זה עכשיו אז אתה צריך לשתוק קצת."

קיין בא לצידי כמה רגעים מאוחר יותר. "מה את עושה בכל מקרה?"

"מתכננת את קבוצות הכוכבים שלנו," אני מסבירה כשאני מדפדפת בספר.

"למה?"

"אין לנו את אותם קבוצות הכוכבים כמו לכל השאר אז אנחנו חייבים לתכנן אותם בעצמנו. יש קבוצות כוכבים שונות כשעונות השנה משתנות אז אני מתכננת אחת לחורף."

ידיו עוטפות את מותניי והוא מניח את הסנטר שלו על כתפי. "את לא יכולה לקחת הפסקה? את עובדת על זה מאז שהגענו לכאן."

"הייתי מסיימת את זה בשעה אם לא היית ממשיך להסיח את דעתי.

"אבל משעמם לי," הוא נאנח.

"אתה כזה חסר סבלנות," אני מצחקקת. "אני צריכה לסיים את זה אז פשוט תלך למיטה ואני אנסה להצטרף אליך כשאני אסיים, בסדר?"