שלוש לפנות בוקר,רק אני ופחית אקסל.
שקט כל כך שאני יכולה לשמוע את השעון מתקתק רק מזכיר לי שאני צריכה לישון
אבל המחשבות שלי רועשות מידי
אין רגע מנוחה
הלב דופק מהר
האצבע כותבת
העיינים נעצמות
אבל הגוף ער
הראש שלי מרגיש כבד ואני רק רוצה לישון לא להיתעורר לא להרגיש כאב
אני לוקחת עוד לגימה ארוכה מהפחית הארורה
הטעם כבר דוחה אותי
אני מעוותת את הפרצוף שהגזים מתמוססים לי בגרון וזה שורף
הבטן מתחילה לכאוב והבחילות מתחזקות מרגע לרגע
והלב דופק, חזק, מהר מידי
זה לא בסדר משהו רע קורה ואני מודעת
אין לי איך לעצור את זה
אין לי כלום לעשות
כואב לי
כל כך כואב לי
אני צורחת בין הכריות
אני בוכה דם
אני מקיאה כאב
אני שותה רעל
אני תולשת שיערות כדי להקל על הלחץ
אני שורטת את עצמי כדי להפסיק
להפסיק לחשוב
להיתעסק במשהו אחר
הלב דופק כל כך מהר זה מרגיש כאילו הוא עומד לצאת לי מהגוף
הבטן שלי לוחצת אני מרגישה צפופה כאילו דחפו אותי לאיזה קופסא והאיברים שלי נמחצים
בום, בום, בום
נראה כאילו פרצה מלחמה בראש שלי
ואין שלום ואין הפסקה
אני מתכווצת על המיטה צורחת מכאבים שוכחת לנשום מרוב כאב
ולרגע,לכמה רגעים מפסיקה לנשום לגמרי
זה הגיוני בכלל?
אבל אני יודעת בוודאות כי היד שלי על החזה
והלב הפסיק, הפסיק לדפוק מהר רק לכמה רגעים וחזר לדפוק שוב בעוצמה
אני רוצה שקט
דממה
רק לקצת
בבקשה...
