ואת אלופה בזה נכון?
את יודעת כמה את טובה בלשבור לכולם את הלב, לצפות ולהיתאכזב
במיוחד שזה מגיע אלייך, כן, את
אל תסתכלי עליי ככה
שופטת אותי, כל כך מרגיזה
ואני יכולה להישבע שאם לא תפסיקי לנעוץ בי מבטים מאשימים אני אתן לך בעיטה
ואת לא מפסיקה, חצופה
די, מה יש לך?
זאת לא אשמתי, זאת לא אני
למה את מצפה ממני להיות האחראית כל הזמן
תרגעי, תנשמי
ואז היא שוב ממשיכה
תראי מה נהיה ממך היא כמעט צורחת עלי
אני עונה לה שלא הייתה לי ברירה וכדי להגן על עצמי צריך גם להיפגע
והיא לא מבינה את כל זה, היא לא מבינה
ואולי זה רק כי היא ההשתקפות שלי שבמראה.
