איכשהו התיידדנו. לא הפכנו חברים בלב ובנפש כמו שאומרים אנשים פתטיים, אבל דיברנו בחופשיות אחד עם השני, לעיתים התראינו בהפסקות, לפעמים במסדרונות המוארכים של המעונות.
עכשיו ניסיתי להטעין את הפלאפון, אך צליל הטענה וניתוק נשמע לסירוגין. המטען נדפק. כנראה בעיה במגעים.
מחוסר ברירה נקשתי על דלת חדרו של סטיב. הוא פתח את הדלת. "מה העניינים, אחי?" הוא שאל, תוהה למה הגעתי.
"יש מצב להשתמש במטען שלך?" שאלתי אותו, "שלי נהרס כנראה".
"הו, בטח", הוא נכנס פנימה תולש את החוט מהשקע. "קח"
"תודה, אני אחזיר לך עוד שעה בערך, סבבה?" הצעתי-שאלתי.
"עזוב את זה. מתי שאני אצטרך אותו אני כבר אבקש ממך" הוא פטר אותי לשלום.
חזרתי לחדר כמוצא שלל רב. מיהרתי להטעין את הפלאפון מרוקן הסוללה לשקע ונאנחתי לרווחה. הטכנולוגיה של היום- אי אפשר להסתדר בלעדיה... הרגשתי כאילו נולדתי מחדש כשהסוללה החלה להתאושש.
התיישבתי להכין את השיעורים, פוזל מדי פעם למכשיר, בודק ליתר בטחון שלא נשלחו הודעות חשובות בינתיים. פתאום שמתי לב שעל ראש המטען מצויר לב קטן בטיפקס, ולידו כתוב: 'לסטיב!'. זה גרם לי משום מה לצחוק.
כשסטיב בא לקחת חזרה את המטען שאלתי אותו: "מה הקטע של הלב?"
"אה, זה..." הוא הניף ידו בביטול, "בטיול בכיתה י"א איבדתי את המטען, וחברה שלי שראתה עד כמה הייתי מבואס- קנתה לי חדש", הוא סיפר. משחרר את הפלאפון שלי מהמטען ומניח אותו על השולחן.
"אהה..." הפטרתי, לא יכולתי להתאפק, "אתם עדיין חברים?" שאלתי.
"כבר לא" הוא ענה, מנתק את המטען מהשקע.
הרגשתי מאוכזב מעט, לא יודע למה. אולי בגלל שלא הייתה לי מעולם חברות קרובה רצינית עם מישהי.
"היינו חברים טובים" הוא נאנח, "אבל אתה יודע איך זה, מסיימים תיכון, מתחילים את החיים והכל נשאר מאחור".
המהמתי משהו לא ברור. משום מה כאב לי הלב עליה. על אותה חברה קרובה שלו שקנתה לו מטען חדש רק כדי לא לראות אותו מצטער. על הלב הקטן שצויר עליו ונראה עכשיו פתטי ונלעג.
"כואב לך על זה?" סטיב חייך, "סה לה וי, אלו החיים, דניאל. אנשים נעלמים מהחיים שלנו ואנחנו משלהם. זה לא שמישהו רוצה את זה, זה פשוט קורה".
הנהנתי. עדיין אכפת לי.
חוץ מזה, לחשוב על זה שאותה נערה נפרדה ממישהו שהייתה מאוהבת בו, הוא גם היה חתיך, בכנות. קשה להיפרד מכזה בחור בטח. אני בטוח שהיא בכתה על זה הרבה.
"דניאל?"
"אה, סורי..." התנערתי ממחשבותיי. אני כל-כך נאיבי בכל מה שקשור למערכות יחסים. אני חושב שאני פשוט לא מתאים לזה.
YOU ARE READING
מהעבר השני של הדלת (סיפור בעברית) BXB *גמור*
Cerita Pendekדניאל הוא סטודנט צעיר לפסיכולוגיה. בחור רזה ומופנם, שנוהג להתעלם מהסובבים אותו ולעסוק בענייניו. הוא מתגורר במעונות ועסוק עד למעלה מהראש בלימודיו עד שיום אחד, נפתחת הדלת ממול לחדרו. סטיב, בחור נחשק בכל קנה מידה הוא ההפך המוחלט ממנו. לומד הנדסת תוכנה...
