סוף לאלים? כעבור 100 שנים

פתאום משהו קורה למלכת האלים

משי
החלטתי לעשות משהו שלא כל האלים עושים. "תקשיבו אני חושבת שעדיף שלא נסתכן לחינם." אמרתי להם. "אז מה את מציעה לנו לעשות, אחות?" אחי אמר. "אני מציעה שנשתגר ביחד לאלסקה." אמרתי. "אמא, אבל את היחידה שמסוגלת להשתגר לשם." אגם אמרה. "בדיוק ביתי, ולאיזו אלה יש אפשרות להגיע לאלסקה?" שאלתי אותה. "את מסוגלת לקחת את כולנו?" אחי שאל. "בהחלט אחי." עניתי לו ושיגרתי את שלושתיינו לשם. "הגענו." אמרתי בלחש. הפכתי את עצמי לקרן אור והלכתי למצוא את אבא והאלים, מצאתי אותם ולרגע הפכתי את עצמי לציפור וחזרתי להיות קרן אור. אבא חייך מעט ואני חזרתי לפרסי והשאר. החזרתי לעצמי את דמותי ופתאום הרגשתי במשהו מוזר, כאילו שההילה שלי כאלה יורדת ממני. הפכתי לפחות זוהרת. אבל עדיין הרגשתי בעוצמה שלי. כעבור כמה דקות הבנתי מה קרה. הפכתי לחצוייה.
זה סוף הפרק להיום, אם נהינתם אל תשכחו לתת 👍.
בנות פוסידון שולטות!