ההוא שם לי מפית שהיה לה ריח חזק על האף ולחש לי "ואת המפתח להרג של אהובך" ומאז לא שמעתי כלום
כעבור חמש שעות:
קמתי כולי תשושה ועייפה שהבגדים שלי קרועים ואני בסוג של צינוק שהקור שם גובר וגובר כול פעם ופעם.
"או סוף סוף התעוררת פרינססה" "מי אתם? מה אתם רוצים ממני? תעזבו אתי אני מתחננת!" "הופה תפסת אומץ?" "ואנחנו רק רוצים לענות אותך בשביל שדניאל יבוא ונהרוג אותו" "אבל למה אותי?" "כי את האהובה שלו.." "לא אני לא זה נישואים בשידוך. הוא שונא אותי " "אך את יודעת?" הוא שאל מעט חושש והרבה עצבני" "הוא מכה אותי בוגד בי מקלל אותי וצועק עליי..בבקשה תעזבו אותי" "לא,אם את כבר כאן אנחנו בכול מקרה נעשה את מה שתכננו." "ומה תכננתם ? שאלתי בחשש "את תראי עכשיו"
כעבור שבוע:(אני מעבירה את הזמנים מהר יותר כי אני רוצה כבר לסיים את הסיפור,אני כבר לא הכי אוהבת את הסיפור הזה..אני יותר מתחברת לסיפור החדש שלי:IS IT REAL לכו לקרוא חחח)
דניאל:
"איפה היא לעזאזל?!" שאלתי בצרחה את אחד החיילים שלי
עבר שבוע ויותר מאז שאווה נעלמה לי,ובזמן הזה אני הבנתי..הבנתי שאני מאוהב בה. כול הצעקות,הבגידות,ואפילו המכות שאני רוצה להרוג אותי בגלל זה .
אני הבנתי שכול זה היה בעצם תירוץ.תירוץ עלוב לזה שאני פשוט רכיכה מאוהבת.
אבל זה לא מה שחשוב בנתיים מה שחשוב הוא שהיא פאקינג נעלמה!ואני לא יודע לאיפה!
שיט!איזה סתם אני! שי סיכוי שאני אמצא אותה!
הלכתי ישר לחדר העבודה שלי ונכנסתי לציפ של הטבעת שלה!ומצאתי מיקום
ואיפה מצאתי אותה? בצינוק של האויב הכי ארור שלי!
מארק לורנס
מרתון!
4\1
YOU ARE READING
The One
Romance"דניאל מה יש לך?" אמרתי מפוחדת כאשר הוא החזיק את ידי ובהה בעיינים שלי למשך די הרבה זמן הוא היה עצבני כול חדר העבודה שלו היה מבולגן ושבור, שמעתי אותו משחרר צעקה אז ישר עליתי אילו "מי זה לעזאזל!" "דניאל זאת אני" הוא היה נראה טיפה אבל טיפה יותר רגוע יש...
