The One

פרק 4

נקודת מבט אווה:
אמא ואבא שלי עמדו בפתח הדלת ואמא שלי בכתה לא אהבתי לראות אותה בוכה אבל היא מכירה אותי ואבי שהיה נראה אדיש לגמרי פשוט חייך אני לא הולכת להתייחס אליהם אפילו לא חיבוק רק ביי ביי כמו שאמרתי הם לא ההורים שלי יותר ''ביי בת יפה שלי'' ''ביי'' אמרתי יצאתי מהדלת לכיוון האוטו חזרתי לבית להביא את המזוודה האחרונה שלי ונכנסתי אבא שלי אחזיק לי את היד ואמר:"ביי בת שלי" שכררתי את אחיזתו ממני ואמרתי לו ''כמו שאמרתי שבוע שעבר אתם לא ההורים שלי ואני לא בא הבת שלכם'' ''אל תגיבי כל כך קשה'' אימי אמרה לי היא הפסיקה לבכות כאילו כל זה היה משחק לא הופתעתי, ידעתי שהיא משקרת "אני לא אגזים אותך מכרו? לא, לא נכון אז אין לך שום זכות אפילו לא לדבר אליי שלום ולא להתראות משפחה סתומה" אמרתי ובלכתי לכיוון  האוטו נכנסתי למושב הקידמי והשענתי את ראשי על החלון  ודמעות החלו  לזלוג "אפשר לנסוע?" הנהנתי
"תגידי אני מפחיד אותך?" דניאל שאל לפתע ולא הבנתי למה "ביינתים לא" שיקרתי "ועכשיו אמת!" אמר בכעס "קצת" והוא היה נראה עצבני ובאמת שלא הבנתי למה הרי הוא שאל
ישנתי כל הנסיעה עד שנפתח הדלת והראש שלי נפל "צאי!" צעק אלי  הסתכלתי עליו מפוחדת והיא הנהנתי וישר הוצאתי את החגורה בפחד יצאתי  מהאוטו "תיכנסי למטוס אני אקרא  לאנשים שלי שיביאו לך את הדברים לשם" הנהנתי בפחד "
cura della donna non avr riportato le sue cose in macchina"(תשמרו עליה עד שאני אבוא ותכניס את הדברים של למטוס) (באיטלקית)
"לאיפה אתה הולך?" שאלתי הוא הרים גבה "מה" "מה מה?" "את יודעת איטלקית?" הנהנתי "באמת?" "כן" "se non posso parlare italiano accanto a te non sarà un segreto, quindi parlerò in francese"(באיטלקית: אם כך אני לא יכול לדבר לידך איטלקית זה לא יהיה סוד יותר. אני אדבר לידך בצרפתית) הוא אמר עם חיוך אבל יש משהו שהוא לא ידע:
"mais il y a un problème que je connais aussi français" (אבל אני גם יודעת צרפתית זה כתוב בצרפתית ולא באיטלקית)
הוא צחקי וגם אני צחקתי הפעם הראשונה ששמעתי אותו צוחק .
"sul serio?"
(ברצינות)
"sì e spagnolo quindi non provare"
(כן, וגם ספרדית אז אל תנסה )
"יהיה לי איתך קשה"הוא אמר ושם את הידיים של על ראשו "תיהיה מוכן לאתגרים" אמרתי לו והוא גיחכ ואני הסתובבתי והלכתי
נקודת מבט דניאל:
תיהיה קשוח אל תתמרך פיתאום!! אם לא, היא לא תבין!
נקודת מבט אווה:
נכנסתי למטוס הפרטי ווישבתי בכיסא וישר נרדמתי "כמה זמן לוקח לבן אדם לקום?!?קומי!" הוא צעק אלי , ועוד חשבתי שהוא נרגע ואלי התרכך אבל לא, טעיתי "הנה קמתי סליחה" אמרתי עם ראש למטה  והלכתי לשירותים לצחצח שיניים
כשיצאתי ישבתי הכי רחוק ממנו והוא התקרב אלי "את רעבה?" הוא שאל והרמתי את ראשי "לא" "את לא אכלת כמה שעות"  "אני יודעת ואני לא רעבה" "בסדר אבל אם אחר כך תהיי רעבה את לא תוכלי לאכול בגלל שיש  עוד שעה נסיעה" הנהנתי  וגילגלתי את העינים
"אל תגלי לי עיינים!" "אוף! מה כן מותר לי לעשות לידך שום דבר כולך חוק אחד גדול!!" אמרתי בכעס "תירגעי ומיד יש עוד חוק שאני חושב שלא אמרתי והוא לדעתי הכי חשוב  יש חוק כזה שאת חייבת להקשיב לי ולא להמרות את פי ולהקשיב לכול אבל לכול מה שאני אומר ואם תפרי את זה זה לא יהיה לך נחמד כול כך " הוא אמר בארסיות והתחלתי לפחד לא עברו חמש שניות והוא סתר לי בכוח הוא עמד מולי והיה נראה כאילו לא הבין מה הוא עשה,אני ההיתי בהלם לא הבנתי מה עובר עליו ודמעה אחת בוגדנית ירדה מעייני אני לא מאמינה שאני הולכת להתחתן עם היצור הזה.
פשוט רצתי לשירותים והתחלתי לבכות אבל לא רציתי שיראה אז פשוט במשך חצי שעה נשארתי שם וניקית את הפנים שלי מהכול מהסטירה שסטר לי שהשיארה סימן מאוד גדול ויפה ומהעינים האדומות שלי שהיו מלאות דמעות במשך חצי שעה פשוט שאלתי את עצמי מה לעזאזל אני הולכת לעשות? הוא הולך להכאיב ולהרביץ לי תמיד יכול להיות שהוא יאנוס אותי?! מה לעזאזל הולך לקרות והתחלתי שוב לבכות
***********************************
אחרי חצי שעה שמעתי את הטייס קורא לכולם לשבת אז כשעברתי מולו פשוט הלכתי הליכה מהירה וישבת במקום הכי הכי רחוק ממנו והסתכלתי בחלון
נקודת מבט דניאל:
היא רצה לשירותים ואני אפילו לא שמתי לב מה עשיתי אך יכולתי לעשות דבר כזה אך?? אני בחיים לא הכאבתי לאישה פיזית אולי ריגשית אבל אני לא מאמין בכלל למה שעשיתי אפילו לאחותי הקטנה להביא לה כאפה בצחוק אני לא נותן לעצמי, מה עובר אלי? היא כנראה פוחדת ממני יותר מידי עכשיו ואני עכשיו מבין למה אסור לי לפתח רגשות כלפייה אני פשוט לא התייחס אליה יותר אני אתעלם ממנה פשוט יהיה לה את הקומה שלה לעצמה והיא תיהיה עסוקה בלעצב אותה או מה שבנות עושות,
אני פשוט מרגיש כול כך רע על מה שעשיתי
אני חייב אלכוהול!!
חייב לצאת אני אגיד לשומרים שלי לקחת אותה לבית ואגיד לכמה עוזרות ללוות אותה לחדר ואז אני פשוט אלך להשתכר ולנצל בנות (כנראה זה מה שאני יעשה בשביל לשכוח אותה  לשכוח אך  סטרתי לה פשוט לשכוח!) אני אבקש מאמא שלי שתלך לדבר איתה או משהו אני נהיה חייב לספר לאמא שלי אני יודע שהיא תיהיה מאוכזבת ממני אבל אין מה לעשות אני חייב לספר לה.
התקשרתי לאימי
"בן שלי יקר אך אתה מרגיש?" "היי אמא אני בסדר אך את?" "אני מעולה אתם כבר במטוס בדרך לאיטליה?" "כן אנחנו בדיוק  שעה נוחתים " "מה קרה?" היא שאלה מודאגת"אך את יודעת שקרה משהו?" "אני אמא שלך,עכשיו מה קרה?" "נכון אווה.." "נו.." "היא אמרה לי משהו והתעצבנתי ו..." "דניאל רוברוטו מילר מה קרה!תגיד לי תכף ומיד!" "אני סטרתי לה" אמרתי בשקט ובבושה היא התנשפה בהלם בקו השני של הטלפון" אתה עשית מה?!?" היא צעקה אלי "אני מצטער אני ההיתי ממש עצבני בגלל כול הקטע הזה של החתונה ואז הוצאתי את זה עלייה" "אתה חייב ללמוד לשלוט בעצביים שלך! מה אתה חושב שכול פעם שתיהיה עצבני היא תיהיה השק חבטות שלך?! איפה היא עכשיו?" "היא יושבת בכיסא שהכי רחוק ממני" "אני לא מתפלאה למה" "את גם עוזרת זה כאילו מה שהכי טוב" התלוננתי "תקשיב ברגע שאתם נוחתים אתה מתקשר אלי ואני יוצאת אליהם לבית אני ההיה איתה עכשיו אתה תקשיב לי ותקשיב לי טוב אם אני לא רואה אותך חוזר איתה הביתה משהו חומר יקרא אני רצינית שלא תעז אפילו להשתכר ולעשות *ס* שומע?!" אני רציתי להשתחרר לא יכולתי אבל אם זה מה שהיא אומרת אז אני חייב אני גם ככה מרגיש נורא! "טוב"אמרתי בנשיפה

הייייייי קודם כול אני ממש מקווה שנהנתם בתמונה למעלה דניאל והיום נעשה כזה 5 הצבעות?!? בבקשה תעשו שזה יקרה אני באמת מאוד מעריכה אוהבת מלא!!