ראיין היקר / ראנדי (גמור)

פרק 25

ריי נשך את שפתו ובהה בחלון. בחצי שעה האחרונה השמיים רק התכהו ונראו מפחידים יותר, מתקרבים לסערה. זה היה נראה כמו השקט שלפני הסערה. 

הוא דאג. אנדי עזב את הבית לפני שעתיים והוא עוד לא ענה למאות ההודעות והשיחות ששלח לו.

הוא פחד למוות.

הוא פחד שהנער שהוא אוהב עומד להיתקע בחוץ, בסערה. או שאולי הוא יאבד או יפצע או לא יוכל למצוא את הדרך חזרה הביתה. 

הוא פחד שמשהו ממש גרוע יקרה לו . אולי הוא נשדד או נחטף או...........נרצח. ריי הכריח את עצמו להוציא את האופציות האלה מראשו .

הוא לא היה לפחד ככה. אחרי הכל אנדי כבר היה בוגר. הוא כבר היה בן 23 והיה אמור להיות מסוגל ללכת החוצה לבד.

לא. זה היה בגלל שריי האשים את עצמו. זו חייבת להיות אשמתו. הוא שם ב איך התנהגותו של אנדי השתנתה מאז שהם התנשקו. 

הוא שם לב לשינוי בהתנהגותו של אנדי לאחרונה. הוא שם לב כמה מרוחק הוא נהיה. איך הוא רצה להתביע את עצמו איפשהו. שם לב לשקיות השחורות מתחת לעיניו הכחולות. כמה עייף ומבואס נראה כל הזמן.

זה גרם לו לדאוג כל כך. והוא ידע שאנדי שיקר, על זה שהלך לבקר את המשפחה שלו זמנים האלה שהיה נעלם לחצי יום. 

השעות עברו ולא הגיעה שום מילה מאנדי. אצבעו של ריי כבר הייתה על מסך הטלפון, על איש הקשר , מוכנה להתקשר אליו בפעם האלף. הוא הסתכל במייקי שהביט בו ונאנח. הוא כיבה את הטלפון שלו וזרק על מיטתו של אנדי. 

הוא נעמד וליבו פעם בקצב.

הגשם דפק על החלון. קולם של הטיפות על החלון נשמע חזק ברחבי החדר, צליל שהיה מרגיע את ריי אך כרגע זה רק גרם לו להתעצבן יותר. 

''ריי תירגע, אני בטוח שהוא בסדר'' מייקי אמר בוהה בחברו הטוב הולך הלוך וחזור ברחבי החדר. אם להיות כנים מייקי היה מפוחד ודאג לנער הבלונדיני כמו ריי אבל הוא ידע שהוא חייב לשמור על קור רוח, במיוחד למען ריי. 

''איפה הוא מייק? למה הוא לא חוזר? כבר כמעט חצות . מה אם הוא נפצע או נאב-'' מייקי קטע את ריי בזמן שנעמד והניח את ידיו על כתפיו של ריי ,מכריח אותו להסתכל עליו. ''רייאן באומנט. תסתום את הפה שלך לעזאזל. אתה בכלל שומע את עצמך? אנדי בסדר. אם הוא לא יחזור בעוד שעה נלך לחפש אותו '' מייקי אמר בקול חד וברור. 

ריי נאנח, מניח את ראשו אחורה ונאנח, מסמן תשובה חיוביות לשאלה. ''ריי......אני יודע שאתה דואג לו. אני גם דואג לו. אבל אנחנו לא נעשה מזה סיפור כזה גדול, נכון?'' מייקי אמר מנסה לתת תירוץ לריי. ריי נאנח עוד פעם והנהן. הוא שנא שמייקי תמיד צדק. 

עוד שעה עברה ואנדי עדיין לא חזר. מייקי, ריי, ג'ק וברקולין יצאו החוצה לרחובות לחפש אותו. 

''אוקיי אז, ג'ק וברוק אתם תסיירו סביב הבניין ותתקדמו לכיוון העיר. אני וריי נלך לפארק. ניפגש כאן עוד שעה?'' 

שתי הזוגות התפצלו. ריי חפר את ידיו בתוך כיסי הג'קט שלו ונאנח, מביט בטיפות הגשם הנוחתות על המדרכה. הוא היה צריך למצוא את אנדי. הוא היה צריך לשמור עליו בטוח. 

''ריי האם זה.'' מייקי המשיך לדבר אך ריי הפסיק לשמוע אותו. ריי הרים את ראשו ובהה לנקודה שבה מייקי הסתכל. 

הייתה דמות ליד העץ. הדמות הייתה לבושה בחולצה ובמכנס ג'ינס ואי אפשר היה לדעת מי זה אך ריי ידע. 

רגליו זזו, רצות אל הדמות בלי שאפילו שם לב. הוא שמע את מייקי קורא בשמו ברגע שהפסיק לשמוע את ליבו פועם כל כך חזק. הוא התיישב ליד אנדי אפילו לא שם לב שכל בגדיו ספוגים במים , אנדי היה חשוב יותר. 

''אנדי. אנדי!!! תתעורר'' הוא ניער את הנער הקטן בכוחות רבים, מתפלל שהוא בסדר. 

הנער הקטן היה יותר מידי חיוור ושפתיו רק הלכו והכחילו. שיערו היה ספוג במים וכך גם בגדיו.

ריי הוריד את הג'קט שלו ועטף את אנדי בו. באופן טבעי לגמרי הוא הרים את אנדי כמו חתן את כלת. הוא הניח נשיקה קטנה על מצחו של הנער המבוגר יותר ולחש לו ''הכל בסדר. אני כאן עכשיו''