מה?! זה לא יכול להיות !!!" אמרתי לעצמי כשראיתי את "אמילי ! ! ! ! ! " רצתי אליה מחבקת אותה בחזקה , " מה את עושה פה ? ? " שאלתי אותה , אמילי היא בת הדודה שלי , לא התראינו כבר יותר משנה . " אני והמשפחה שלי עברנו לפה היום בערב ובאתי לראות את בית הספר " אמרה לי וממש התרגשתי , חיכיתי לזה , חיכיתי לזה שתהיה מישהי שתדבר איתי , מישהי שתשב לידי בשולחן , חיכיתי , חיכיתי לחברה . " בואי , אני אעשה לך סיור " הצעתי לה , היא הנהנה והלכנו ביחד לכיוון הכיתות , בדרך כשעברנו במסדרון ראינו את שאנל ונעמה. הן הסתכלו עלינו בשוק.. כאילו נפלנו מהירח, עצרתי והסברתי לאמילי שזו הכיתה שאני לומדת בה, ושהיא יכולה לבקש להיות איתי באותה הכיתה, "נו, נו,נו את מי מצאנו כאן? האין זו אמה? רגע , נראלי שאני מדמיינת , נעמה גם את רואה את זה ? ? היא מדברת עם מישהי! " שאנל אמרה ופרצה בצחוק וכמובן שנעמה אחריה, התעצבנתי עליה ואמרתי לה "זה לא עינינך עם מי אני מדברת!" שאנל הזעיפה את פניה ואמרה בשקט ובקול מאיים "שלא תדברי אליי ככה בחיים שלך!" והלכה עם נעמה , השאירה אותי חסרת מילים , אם מבטים היו יכולים להרוג , כבר מזמן הייתי מתחת לאדמה , היא הסתכלה אליי כמו שבחיים לא הסתכלה אליי, "אממ מה זה היה?" אמילי הוציאה אותי משהותי במחשבותיי , "שום דבר , בואי נמשיך" אמרתי לה עם חיוך מזייף . מאוד מזויף . כשסיימתי להראות לה את בית הספר, הודענו להנהלה שאנחנו הולכות הביתה . "תקשיבי, אני צריכה עזרה בלעצב את החדר החדש , יש מצב את עוזרת לי ? " אמילי שאלה בקול מתחנן . " בשמחה " עניתי היא קפצה מאושר , הלכנו לביתה ועזרתי לה לעצב את החדר , "וואו " אמרנו בו זמנית בשהייה על החדר , " מי ידע שיש לי את הכישורים האלו ? " אמרתי וצחקנו " אמילי , אני בבית " רגע ! אני לא מאמינה ! ! " דודה מאי ! ! ! " רצתי אליה מחבקת אותה , היא הדודה שאני הכי אוהבת , היא כמו אמא בשבילי . " וואו אמה , איזו הפתעה נעימה ! " אמרה לי , אני כל כך אוהבת אותה , "איפה אמא ואבא , הם לא באו?" דודה מאי שאלה אותי . פניי החוויר . עולמי חרב עליי , לא באלי לדבר עליהם , לא באלי לדבר עליהם , לא באלי , פתאום הפאלפון שלי צלצל , זה היה אחי , אנחת רווחה יצאה מפי , התחמקתי מזה , מזל , יש לי מזל , עניתי לשיחה "היי אמה , איפה את?" "היי אממ אני שולחת לך מיקום ותבוא לאסוף אותי, אני אסביר לך הכל אחר כך שון. אמרתי וניתקתי, "טוב שון בא לקחת אותי אז אני אלך" אמרתי להן, חיבקתי אותן, ונפרדתי מהן לשלום
◇•◇•◇•◇•◇•◇•◇•◇•◇
יש לי את הסיפור גם באינסטגרם. לעמוד שלי קוראים: stories.by_ea
YOU ARE READING
What Can I Do?
Action**גמור**❤💖❤💖 עוד יום שעובר, בלי משמעות עבורם, אבל מלא משמעות עבורי. ושוב פעם היא שפכה לי את התיק מול כל הכיתה, ובמקום לעזור, הם יושבים בשקט ולא עושים כלום, רק מסתכלים, לפעמים המבטים שלהם מרחמים, ולפעמים הם מפחדים, מפחדים שיקרה להם מה שקרה לה ה"קרב...
